מעבר לכך, בהתאם לחלופה השניה של הוראת סעיף 329(א) עסקינן בניסיון חבלה בכוונה מחמירה, ועל כן נדרשת גם הוכחה כי הנאשם פעל במטרה להשלים את העבירה.
- ממכלול הנסיבות שהוצגו הוכח כי הנאשם היה מודע לכך שיידוי בקבוקי התבערה בוצע בשכונת מגורים, לעבר בתי מגורים בהם לנים אנשים את שנת הלילה, ולמצער עצם עיניו לעובדה זו, וכן כי יידה את בקבוקי התבערה בכוונה לפגוע באנשים, ופעל במטרה להשלים את העבירה.
התנהגות הנאשם מעידה על מעשיו ועל הכוונה שעמדה בבסיסם. הנאשם יידה בקבוקי תבערה בתוך שכונת מגורים, ולעבר בתי מגורים. אין מנוס מהמסקנה כי הנאשם ביקש בכך לגרום לחבלה חמורה, וחזקה על הנאשם כי היה מודע לטיבם הפיזי של מעשיו, ולתוצאה שעשויה לנבוע באופן טבעי ממעשים אלה (ע"פ 6931/16 מדינת ישראל נ' אחמד ברגיתי, פסקה 19 (05.06.2018). מעבר לכך, נסיבות האירוע מלמדות כי הנאשם פעל במטרה להשלים את העבירה. הנאשם יידה שלושה בקבוקי תבערה לעבר יעדים שונים. יידוי הבקבוקים התבצע באישון לילה, שעה שאנשים לנים בביתם, בלתי מודעים לסכנה וחסרי יכולת לכבות את האש המתפשטת. הנאשם חזה בעיניו בתוצאה המיידית של מעשיו - באש המתלקחת במוקדים השונים, אך בחר להסתלק מהמקום מבלי להזעיק עזרה.
כוונתו המיוחדת של הנאשם ניתנת להוכחה גם באמצעות הלכת הצפיות, שכן גם אם הנאשם לא רצה להשיג תוצאה של גרימת חבלה חמורה לקורבנות, הייתה אמורה להיות לו ציפייה ברמת הסתברות גבוהה כי יידוי בקבוקי תבערה בשכונת מגורים לעבר שלושה בתי מגורים באישון ליל - תגרום לתוצאה זו. הנאשם עצמו בחר לאחוז בזכות השתיקה, ולא שפך אור על נסיבות ביצוע המעשה. לו היתה לנאשם כוונה אחרת, היה עליו להעיד עליה, אך הוא לא עשה כן, ובכך חיזק את הרושם בדבר כוונה לגרום לתוצאה זו כאמור (ראו, בין היתר, בע"פ 71675-08-24 סרחאן נ' מדינת ישראל, פסקה 32 (22.6.2025) (עניין סרחאן).
מתחייבת, אם כן, המסקנה כי הנאשם התכוון לגרום במעשיו חבלה חמורה, וכי פעל במטרה להשלים את העבירה.
מעשה טרור
- הנאשם מואשם באישום הראשון בעבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, פעולה בנשק למטרת טרור, וכן במעשה טרור של הצתה. אני מתרשמת כי מעשיו של הנאשם אכן מהווים "מעשה טרור", כהגדרתו בחוק.
המונח "מעשה טרור" מוגדר בסעיף 2(א) לחוק המאבק בטרור, כדלקמן:
"מעשה טרור" - מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביהם כל אלה: