עדות העד שמעון כהן במשטרה
- על מעורבותו של הנאשם באירוע שהתרחש בשיח ג'ראח העיד העד שמעון כהן (להלן: "שמעון"), שעל פי החשד השתתף אף הוא בהכנה לאירוע בשיח ג'ראח וליווה את הנאשם בדרכו לביצוע המעשים.
בחקירתו הראשונה במשטרה מיום 8.11.23 שמר שמעון על זכות השתיקה, למעט האמירה כי במועד האירוע הלך יחד עם הנאשם לכותל (ת/66, שורה 37). בחקירתו השניה במשטרה מיום 13.11.23, בתשאול שנערך לו ביום 14.11.23 (ת/68, ת/68א), וכן בחקירתו מיום 15.11.23 (ת/69, ת/69א) מסר שמעון גרסה מפורטת, בה קשר את הנאשם לביצוע מעשה יידוי בקבוקי התבערה בשיח ג'ראח.
- שמעון מסר כי הכיר את הנאשם מלימודיהם המשותפים בישיבה (ת/67א, עמ' 45, שורות 49 - 50). הוא תיאר כי ביום 9.10.2023 קיבל שתי שיחות טלפון מהנאשם (ת/67א, עמ' 28, שורות 711, 713; עמ' 29, שורה 746). בשיחה השניה, שהתקיימה בערב, הציע הנאשם לשמעון ללכת איתו לרב ברלנד להתפלל ושמעון נענה בחיוב (ת/67א, עמ' 30, שורות 758 - 759).
השניים הלכו לתפילה ובדרך חזרה לישיבה אמר הנאשם לשמעון כי הוא צריך דלק, והם עצרו בתחנת דלק פז (ת/67א, עמ' 30, שורות 758, 767; עמ' 31, שורות 771, 777). הנאשם מסר לשמעון שטר של 50 ₪ ושמעון הלך למלא דלק. שמעון פנה לאדם שהיה בתחנה, אמר לו שהוא תקוע עם האופנוע וזקוק לדלק, ואותו אדם מילא לו בנזין בבקבוק, מבלי לקחת כסף בתמורה (ת/67א, עמ' 31, שורה 793; עמ' 32, שורות 804, 811, 813, 823 - 824; ת/68א, שורות 314, 320, 324). בכל אותה העת שהה הנאשם אף הוא בתחנת הדלק (ת/68א, עמ' 10, שורות 250, 252; עמ' 12, שורות 290, 305 - 306). עוד תיאר שמעון, כי לאחר מילוי הדלק, הלך יחד עם הנאשם לקנות בירות, עליהן שילם הנאשם (ת/67א, עמ' 33, שורות 833, 841; ת/68א, עמ' 14, שורה 340; עמ' 20, שורה 518).
כשהשניים חזרו לישיבה הגיעו לחדרו של הנאשם, הנאשם פתח בקבוקי בירה, שמעון שתה בירה מאחד הבקבוקים ויצא מהחדר (ת/67א, עמ' 34, שורות 865, 871, 873). אז התחיל הנאשם "להתעסק שמה" (ת/68א, עמ' 15, שורה 366).
בהמשך התקשר אליו הנאשם פעם נוספת וביקש ממנו לבוא לחדרו (ת/67א, עמ' 35, שורות 893 - 895; ת/68א, עמ' 15, שורות 368 - 372). שמעון שאל את הנאשם איפה הבקבוקים ואיפה הבנזין והנאשם השיב "שהכין בקבוקים" (ת/67א, עמ' 36, שורה 908). אחר כך, בשעה שלוש בבוקר, לקח שמעון קפוצ'ון על פי הנחיית הנאשם, הנאשם בא עם "התיק", והשניים יצאו לכיוון הכותל (ת/67א, עמ' 37, שורות 930, 938, 942; ת/68א, עמ' 15, שורה 380; ת/79א, עמ' 24, שורה 611).
- לאורך חקירותיו במשטרה תיאר שמעון כי היה מודע לתכניתו של הנאשם ליידות בקבוקי תבערה, ובלשונו: "ידעתי שהולכים לזרוק" (ת/67א, עמ' 37 שורה 953), וכן: "נלך לשרוף בית משהו כזה, מכוניות הוא רצה" (ת/67א, עמ' 38, שורה 961). שמעון גם מסר כי הנאשם אמר לו מפורשות כי הוא "רוצה לעשות את זה" (ת/68א, עמ' 12, שורות 299 - 300). שמעון הדגיש כי הוא לא האמין לנאשם כשזה ביטא את רצונו לבצע את המעשה, ובלשונו (במענה לשאלה: "ידעת אבל לא האמנת?"): "ידעתי אבל לא האמנתי שהוא יעשה את זה ... כי הוא לא בן אדם כזה (ת/69א, עמ' 15, שורה 395). וכן (במענה לשאלה: "למה הוא צריך את הבנזין?"): "נראה לי לפגע. אבל לא האמנתי שהוא יעשה את זה. חשבתי שהוא סתם צוחק עלי" (ת/69א, עמ' 23, שורות 587 - 588). הוא הבהיר כי לא ראה את בקבוקי התבערה, אבל "תיאר לעצמו" (ת/67א, עמ' 42, שורה 1074).
שמעון תיאר עוד כי ניסה לשכנע את הנאשם לזנוח את תכניתו אך ללא הצלחה, כדלקמן: "תרד מזה עזוב אותך ... בוא תזרוק את זה לזבל ופה ושם", אך הנאשם לא הקשיב לו (ת/67א, עמ' 36, שורות 908, 918 - 919; עמ' 37, שורות 926, 928, 948 - 949 וכן בעמ' 45, שורה 1137; ת/68א, עמ' 12, שורות 301 - 302). הוא טען כי לא האמין שהנאשם אכן יבצע את שתכנן, ובלשונו: "אבל לא האמנתי שהוא ישרוף ... ככה ..." (ת/67א, עמ' 45, שורה 1144). בחקירתו האחרונה מיום 15.11.23 הדגיש שמעון כי ניסה לעצור את הנאשם אך הלך עמו עד שהבין כי הנאשם אכן מתכוון לבצע את המעשה ובלשונו: " ... אמרתי לו מאתיים פעם שם אל תלך, אל תלך, אל תלך, אל תלך, אל תלך, אל תלך והשרמוטה הזה כאילו כל פעם אמר לי הפחדן ועל זה. עד ש ... שם באמת, לא האמנתי שיעשה את זה. וזרמתי וזרמתי איתו עד שפתאום קלטתי שהוא מדבר רציני (ת/69א, עמ' 26, שורות 678 - 680).
- שמעון מסר כי הלך יחד עם הנאשם עד לכיכר זוועהיל, ומשם הנאשם "חתך", כלשונו (ת/67א, עמ' 10, שורה 232, עמ' 20, שורה 495). אחר כך שמעון חזר לישיבה והלך לישון והנאשם המשיך בדרכו. שמעון טען כי אינו יודע לאן הנאשם הלך משם (ת/67א, עמ' 20, שורות 497, 501 - 502). שמעון תיאר כי בהמשך הלילה ראה, שוב, את הנאשם לאחר חזרתו (ת/67א, עמ' 41, שורות 1048, 1050; ת/68א, עמ' 16, שורה 406). לדבריו, שאל את הנאשם איפה היה אבל הנאשם לא דיבר איתו והתעצבן עליו (ת/67א, עמ' 42, שורות 1056, 1058; ת/68א, עמ' 23, שורה 588).
עוד תיאר שמעון כי כשהתחיל ללכת עם הנאשם לכיוון הכותל הביא עמו הנאשם תיק גב, אותו נשאו הנאשם ושמעון לסירוגין (ת/67א, עמ' 19, שורות 462, 466 - 467; עמ' 20, שורה 514; ת/68א, 530). את תיק הגב תיאר שמעון כ"תיק שחור אפור" (ת/67א, עמ' 37, שורה 944). שמעון העיד כי לא הרגיש בבקבוקי זכוכית בתיק (ת/67א, עמ' 22, שורה 548). הוא גם טען כי לא ראה בשום שלב בקבוקי התבערה. עם זאת, הוא אישר כי תיאר לעצמו כי ישנם בקבוקי תבערה בתיק (ת/67א, עמ' 42, שורה 1066; עמ' 43, שורה 1074). שמעון טען כי לא ידועים לו מקרים נוספים בהם ביקש הנאשם לבצע פיגועים או ליידות בקבוקי תבערה (ת/67א, עמ' 46, שורה 1177).