(1) נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים;"
- הוראת סעיף 11(1) לחוק הבוררות, הינה נגזרת של ההוראה הקבועה בסעיף 30 לחוק הבוררות לפיה, בורר שהתמנה על ידי הצדדים מחויב לנהוג כלפיהם בנאמנות:
"בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי הדין בנאמנות; מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי הנפגע, בנוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה".
- בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן לפסלות בורר הינו כמבחן פסלות שופט. מדובר במבחן אובייקטיבי לשאלה האם הבורר אינו ראוי עוד לאמון הצדדים ואין די בתחושתו הסובייקטיבית של מי מהצדדים כדי לומר שהבורר אינו ראוי עוד לאמונם. כן נפסק כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו להעברת בורר מתפקידו במקרים חריגים בלבד השמורים לנסיבות קיצוניות, בהם הוכח דבר קיומן של נסיבות ממשיות המעלות חשש למשוא פנים. (רע"א 296/08 ארט בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (נבו 5.12.2010) להלן: "עניין ארט בי"); ת"א (ת"א) 31724-01-22 אלפרד שכטר נ' חברי קבוצת הרכישה יונייטד שרונה-ב.ס.ר שרונה (נבו 24.2.2022) והאסמכתאות שם, (להלן: "עניין שכטר").
- ברע"א 6412/18 הרב אליעזר כהנמן נ' הרב שמואל מרקוביץ (נבו 18.11.2018), נקבע:
"בקשה להעברת בורר מתפקידו נבחנת על פי אמות המידה שנקבעו בעניין פסלות שופט... אף אם כשל שופט בלשונו כלפי אחד מבעלי הדין, הרי שאין בכך כדי להביא לפסילתו אלא במקרים חריגים, בהם יש בהתבטאות כדי ללמד כי גיבש עמדתו באופן השולל אפשרות סבירה של ניהול המשפט באופן אובייקטיבי ומעלה חשש בדבר קיומו של משוא פנים". (להלן: "עניין הרב כהנמן").
- בפסק הדין "בעניין ארט בי", נדרש בית המשפט לשאלה, מהן אמות המידה לפסילתו של בורר ומה היחס ביניהן לבין המבחנים לפסלות שופט. במסגרת הדיון בשאלה זו נדרש בית המשפט לאמות המידה כאשר הבורר שנבחר על ידי הצדדים, אינו שופט מקצועי, על כל המשתמע מכך:
"אכן, מי שאינו שופט מקצועי צריך להקפיד הקפדה יתרה על טוהר המידות. ואולם, ניתן אף לטעון להיפוכו של דבר, קרי כי דווקא העובדה שהצדדים בחרו בבורר שאינו משפטן, צריכה להוביל למסקנה כי אמות המידה הנדרשות מבורר אמורות להיות מקלות מאלה הנדרשות משופטים, שכן אין הוא בקיא בדין בכל הקשור למבחני פסלות ואמות המידה הנדרשות למשל משופטים, והצדדים לבוררות שבחרו בבורר שאינו משפטן היו מודעים לכך כאשר מינו אותו לתפקיד". (פיסקה 113 לפס"ד).