שלישית, וכאן מגיעים אנו כבר לראיות המשליכות על ההחזקה במנוי ביום הרצח עצמו, הרי שעלה בידי המאשימה להוכיח כי (הושמטה יתרת הפסקה).
רביעית, בשעה 11:40 ביום הרצח שולח מנוי 685 הודעת טקסט "אחלה בורק", במענה לברכה סתמית שפירושה "שישי מבורך" שנשלחה לאותו מנוי, ממספר שאינו שמור בטלפון, בשעה 6:52 באותו בוקר. מהראיות עולה כי שולח הברכה הוא לא אחר מווספי אלשייך, חברו של הנאשם, המקיים עמו דרך שגרה חילופי ברכות מסוג זה. ונזכיר, בשעה 11:40, ממוקם מנוי 685 באזור התעשייה בחולון, בתוך רכב המיצובישי, המקיף פעם אחר פעם את מקום עבודתו של המנוח, וממתין לצאתו בחזרה לכיוון לוד, לקראת מימוש תכנית הרצח. בנסיבות אלה, מתחייבת המסקנה כי הנאשם הוא זה שענה לווספי, שכן האפשרות שאדם אחר יטרח להשיב להודעה סתמית, שנשלחה שעות רבות קודם לכן, ממספר שאינו מזוהה בשם, למכשיר טלפון שאינו שלו, ואשר משמש אותו כמכשיר מבצעי גרידא לצורך מעורבותו במעשה הרצח, נחזית דמיונית ממש.
חמישית, הוכח כי ביום הרצח הייתה הכניסה לאפליקציית הווטסאפ בטלפון המשויך למנוי 685 מוגנת באמצעות ט"א, והראיות מצביעות כולן כאחת כי מדובר היה בטביעת אצבעו של הנאשם - הוא ולא אחר. לפיכך, היה זה הנאשם שענה להודעה של ווספי והיה זה הנאשם שהחזיק במנוי 685 ועשה בו שימוש ביום הרצח.
שישית, משלימה את התמונה העובדה כי בשעות הרלוונטיות, ובניגוד לדפוסי השימוש האופייניים של הנאשם בטלפונים שלו, ובמיוחד במנוי 401, מצויים יתר המכשירים המשמשים אותו בהדממה מוחלטת. הוא אינו מבצע באמצעותם שיחות כלשהם, ואילו שיחות נכנסות, חלקם מבני משפחה קרובים, אינן זוכות למענה. ניסיונותיו לספק הסבר לתופעה זו היו כבושים ובלתי עקביים ולא תאמו את דפוס השימוש הרגיל שלו במנויי הטלפון שברשותו.
שילובן של הראיות הנ"ל, גם בהתחשב בהיותן ראיות נסיבתיות ולא ישירות, אינו מותיר כל מקום לספק או אפילו לצל צילו של ספק, והמסקנה הסבירה היחידה הנגזרת מהן היא כי הנאשם, הוא ולא אחר, החזיק ביום הרצח במנוי 685. מכך נגזרת מסקנה וודאית נוספת ולפיה שהה הנאשם לאורך כל השעות הרלוונטיות לאירוע, בבוקרו ובצהריו של יום הרצח, במיצובישי. הסנגורים המלומדים היו ערים כמובן למשמעות מרחיקת הלכת של היכולת למקם את הנאשם במיצובישי בשעות הרלוונטיות, ועל כן הקדישו מאמצים רבים בניסיון להצביע על ראיות המפריכות את המסקנה בדבר נוכחותו של הנאשם ברכב. בתוך כך העלו סימני שאלה בדבר האופן בו הגיע הנאשם למיצובישי בשעות הבוקר, לאחר שזו לא נראתה יוצאת מהמתחם המשפחתי, האופן בו עשוי היה הנאשם לחזור מהמיצובישי למתחם המשפחתי לאחר הרצח ולהפעיל את מונה הצעדים במנוי 401 ולגבי העדרם של ממצאים פורנזיים הקושרים את הנאשם למיצובישי. אפס, כפי שהראיתי, קיימים אמנם במסכת ראיות התביעה חוסרים ראייתיים מסוימים, ואין בה בהכרח מענה לכל שאלה ותמיהה, אך לכל אחת מהתמיהות שעלו קיימים הסברים סבירים והגיוניים המשתלבים עם המסכת הראייתית שהוכחה. לפיכך, אין בתמיהות אלה כדי להחליש את כוחן ועוצמתן של המסקנות הנגזרות מהראיות שהוצגו, כמפורט לעיל, והמסקנה כי הנאשם שהה במיצובישי עומדת איתנה על כנה.