כך, למשל, עשתה הפסיקה שימוש במבחן העזר של שליטה פונקציונלית-מהותית על האירוע, על מנת להבחין בין המבצע בצוותא והמסייע (ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פס' 87 לפסק דינו של השופט א' גולדברג (18.12.1997) (להלן: עניין מרקדו)). את מבחן העזר של שליטה פונקציונלית, יש לשלב וליישם לצד מבחנים אחרים, על מנת לעמוד על מרכיבי ההבחנה בין המבצע בצוותא לבין המסייע (ראו, למשל: ע"פ 2111/99 חיירו נ' מדינת ישראל, פס' 10 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן (26.11.2003) (להלן: עניין חיירו)).
מבחן עזר נוסף מבקש להתחקות אחר השתייכותו של אדם ל"מעגל הפנימי" של ביצוע העבירה - המאפיין את המבצעים בצוותא - לעומת המסייעים אשר מצויים במעגל חיצוני יותר של התכנית עבריינית. מי שנטל חלק בהחלטה משותפת לביצוע שוד, ואף היה צד לביצועה, משתייך למעגל הפנימי האמור, ונושא באחריות כמבצע בצוותא (ראו: ע"פ 3390/98 רוש נ' מדינת ישראל (28.12.1999) (להלן: עניין רוש); עניין חיירו, פס' 12 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן).
בפסיקה השתרשה ההבנה, כי החלתו של מבחן עזר יחיד לעניין הבחנה בין מבצע בצוותא למסייע, עשויה לעורר קושי (ראו לעניין זה מרים גור-אריה "צורות של ביצוע עבירה פלילית" פלילים א 29 (1990)). לפיכך, נהוג בבית משפט זה "המבחן המשולב" (רבין ו-ואקי, בעמ' 644-643). בגדר המבחן המשולב, יש לבחון הן את איכות התרומה הפיזית של המבצע בצוותא, והן את היסוד הנפשי (עניין מרקדו, בפס' 88 לפסק דינו של השופט גולדברג). המבחן המשולב תואר כמקבילית כוחות - ככל שהיסוד הנפשי של עושה העבירה גבוה יותר, כך ניתן להסתפק בדרגה נמוכה יותר בכל הנוגע ליסוד העובדתי. הלכה למעשה, באים מבחני העזר של שליטה פונקציונלית ושל חברות במעגל הפנימי של ביצוע העבירה כשיקולים, בגדרי בחינת המבחן המשולב.
המבחן המשולב, אם כן, הוא מבחן רחב, המתמקד הן ביסוד העובדתי והן ביסוד הנפשי של התנהגותו הפלילית של אדם. הוא בוחן את מעשיו ואת כוונתו, וכולל בחובו גם בחינה של שליטתו באירוע הפלילי, רמת מעורבותו במעגל המצומצם והפנימי של המשתתפים בו ובתכניתם המשותפת.
יודגש, עם זאת, כי הפסיקה נתנה דעתה על חשיבות שמירת ההפרדה בין המבצע בצוותא לבין המסייע, והזהירה מפני הרחבה של מושג המבצע בצוותא יתר על המידה. כך, הוצע להתמקד בשאלה האם בוצע תכנון מוקדם, והאם הנאשם נטל חלק בביצוע הפיזי של העבירה - כאשר ככל שמידת המעורבות בתכנון גדולה יותר, יוכל בית המשפט להסתפק במעורבות מצומצמת יותר בביצוע הפיזי של העבירה (ראו: ע"פ 2638/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 1 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס) (24.3.2011)).