לסיכום הודעות אלה, הרי כפי שניתן לראות, אין לנאשם בעיית זיכרון כלשהי והוא זוכר היטב ולפרטי פרטים את כלל העובדות והנתונים לגביהם נשאל, למעט אלה הקשורים למעשיו ביום הרצח וביום המעצר, שאז חוזר הוא פעם אחר פעם על הטענה כי אינו זוכר דבר, ביחס לכלל הסיטואציות המפלילות עליהן נשאל. ניכר כי מדובר בניסיון מודע ומחושב שלא לספק גרסה פוזיטיבית, זאת למרות ההזדמנויות החוזרות המוענקות לו למסור אליבי או כל פרט מזכה ביחס לאירועים ולמועדים הרלוונטיים. למסכת השקרים מתווספת הטענה כי לא שמע כלל על הרצח עד לאחר המעצר, כמו גם אי הידיעה על תחומי עיסוקם של עבדאללה ומוחמד אל חטיב, על אף הקרבה המשפחתית, יחסי השכנות והחברות הטובה.
חגית סבנאר גובה מהנאשם גם את ההודעה הבאה, החמישית במספר, ביום 28.9.22 בשעה 10:05 [ת/159 - הודעה, ת/161 - תמליל]. הוא נשאל מיד, בפעם המי יודע כמה, מה עשה ביום הרצח וביום המעצר, ושב וטוען שאינו זוכר. לגבי הטלפונים, הרי ששלושתם פעילים והוא עושה בהם שימוש, אך עוד אנשים יכולים להשתמש בהם. לכול אחד מהטלפונים סיסמה שונה, אך הסיסמאות ידועות לבני המשפחה, לדודים ולאחים, והם יכולים להשתמש בטלפונים מתי שהם רוצים, אם כי הוא אינו זוכר מתי בפעם האחרונה השתמש בהם מישהו אחר. הנאשם נשאל מפורשות אם זכור לו מועד ספציפי שאחד הטלפונים לא היה ברשותו, ומשיב בשלילה אך טוען שאין בכך כדי להעיד שזה לא קרה. למרות שלטענתו אין בטלפונים מידע אישי רגיש, שב הנאשם ומסרב למסור את הסיסמאות. הנאשם נשאל מדוע לא היה זמין בבוקר יום הרצח במנוי 401, וטוען שאינו זוכר, וגם לא אם היה בחולון, בלוד, בת"א או בחיפה, כפי שעולה מהמחת"קים. הנאשם לא זוכר מה עשה בתל אביב ביום המעצר, וכשמוקרן לו סרטון החלפת הלוחיות, הוא אינו מזהה את עצמו וטוען שאין לו קשר למעשים.
בשלב זה עוברת החקירה למנוי 685. הנאשם מופנה לכך שבקבוצת ווטסאפ בה הוא חבר, שאותרה במכשיר הטלפון של אחייניתו סיהאם, הוחלף מנוי 401 במנוי 685 ביום 6.7.22. הנאשם משיב שהמספר אינו מוכר לו. מוצגת לו גם ההחלפה מיום 28.8.22 מ-685 למנוי 761, וגם את זה הנאשם אינו זוכר. הוא מעומת עם ההודעות הקוליות שבהתכתבויות בין הטלפון של סמי מוסראתי לבין מנוי 685, מהן משתמע כי הוא המחזיק במנוי, אך טוען כי אינו זוכר את המספר הזה ואינו מכיר את השיחות הללו. בהמשך הוא מסרב להשיב לשאלות נוספות על הטלפונים שנתפסו, לשאלה אם מנוי 685 היה בטלפון שלו ולשאלה אם הטלפון שלו היה אצל מישהו אחר, בטענה שכבר השיב לשאלות אלה, למרות שמוסבר לו שוב שהדבר שקול לשמירה על זכות השתיקה. הוא טוען שאינו זוכר מדוע נסע לחיפה ביום הרצח, ושאין לו מאהבת. מוטחת בו הטענה כי הוא מקיים במנוי 685 שיחות אינטימיות ולכן אין סיכוי שהעביר מכשיר זה לאחר, והנאשם מכחיש. לטענתו, אין לו שום קשר למיצובישי, והוא אינו זוכר אם ראה אותו במתחם המשפחתי. אין לו שום סכסוך, למרות שניסו לחסל אותו כמה פעמים, אך הוא לא יודע מי. הוא אינו מכיר את הקורבן, ואינו יודע דבר על החיפושים באינטרנט בקשר לרצח.