"חומרתן של עבירות המס טמונה בכך שהן פוגעות, בה בעת, במשק, בכלכלה ובקופה הציבורית [...]; לצד פגיעתן בערך השוויון בנטל המיסים בין אזרחי המדינה [...]. לפיכך, בתי המשפט נוקטים במדיניות ענישה המבכרת שיקולי הרתעה והתחשבות באינטרס הציבורי על פני שיקולי שיקום, וכאשר נקודת המוצא בעבירות מעין אלו היא עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח [...]" (רע"פ 8292/22 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (12.12.2022)) (ההדגשה אינה במקור - כ.פ).
- ב"כ הנאשם הגיש מטעמו את הפסיקה הבאה :
- ת"פ (מחוזי ב"ש) 5269-02-25 מדינת ישראל נ' שוד (29.4.25) - הנאשם הורשע ב-16 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 15 עבירות של גניבה בידי מורשה, 15 עבירות של זיוף בכוונה לקדם דבר בנסיבות מחמירות, 15 עבירות של שימוש במסמך מזויף, עבירה אחת של תשובה כוזבת לפי חוק מיסוי מקרקעין, שתי עבירות של השמטת הכנסה לפי פקודת מס הכנסה ו- 5 עבירות של ניהול ספרי חשבונות כוזבים לפי פקודת מס הכנסה. במקרה זה היה הסדר טיעון סגור לעניין העונש ובית המשפט כיבד אותו וגזר על הנאשם, בין היתר, 4 שנות מאסר ופיצוי במתווה מוסכם בסכום של 2.2 מיליון ₪. בעניין זה, בשונה מענייננו, ציין בית המשפט כי "נראה כי הסדר הטיעון במתכונת בו הוא נערך יוביל להשבת סכומי כסף ניכרים למתלוננים ועל כך יש לברך. הנחת העבודה היא כי אלמלא הסדר הטיעון היו קורבנות העבירה עומדים בפני שוקת שבורה...".
הנאשם הינו עו"ד במקצועו ובעיסוקו, פעל בדרכי מרמה שונות ומגוונות על מנת לשלוח יד בכספי לקוחותיו. ניתן לאפיין את דרכי פעולתו של הנאשם בשליחת יד בכספי נאמנות שהגיעו לידיו מתוקף היותו מייצג בעסקאות מכר. שליחת יד בכספי לקוחותיו אפשרו לו הרשאות לביצוע פעולות בחשבונות הבנק וגביית שכר טרחה תוך הצגת מצגי שווא בדבר פעולת שעשה לטובת קידום עניינם של לקוחותיו. הנאשם עשה שימוש תדיר בכספים שקיבל מלקוחותיו, באופן שאינו לטובתם ונטל אותו לצרכיו הפרטיים ולקידום מעשי המרמה. בשונה מענייננו מדובר בענישה שהוטלה עקב הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הכולל הסכמה לעניין רכיבי הענישה, וכן הסדר הטיעון הוביל להשבת סכומי כסף ניכרים למתלוננים.
- עפ"ג (מחוזי חי') 32326-06-20 חוסאם ביסאן נ' מדינת ישראל (6.8.20) - המערער הורשע על פי הודאתו בשבעה אישומים נפרדים ב -7 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, 7 עבירות של שימוש במסמך מזויף, 7 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כל העבירות בוצעו במהלך השנים 2014-2015.
המערער הציג את עצמו, במרמה, בפני מתלוננים שונים, כבעל קשרים ברשות למנהל מקרקעי ישראל, זאת על אף שלא היה לו כל קשר לרשות. המערער סיכם עם המתלוננים במרמה, כי הוא ימכור להם קרקע של הרשות, אשר נמצאת בישובים תרשיחא, כאבול, שפרעם ובענה, והם ישלמו עבורה במזומן. בכל אחת מעסקאות המכר, זייף המערער מסמך הנחזה להיות חוזה חכירה של הרשות, ונושא סמליל (לוגו) של הרשות, לפיו הרשות מחכירה קרקע בבעלותה לתקופה של 99 שנה לקונה תמורת תשלום. על החוזה המזויף החתים המערער את הקונה, קיבל ממנו תשלום במזומן, והבטיח לו כי יעביר את התשלום לרשות, יחתים את הרשות על החוזה, ויחזיר אותו לקונה. בהמשך, זייף המערער את חתימות הרשות על ההסכם, ואת חתימתו של מנהל מרחב עסקי צפון ברשות. את הכספים שקיבל המערער מהמתלוננים, הוא לא העביר לרשות אלא שלשל לכיסו. המערער קיבל לידיו במרמה סכומי כסף גדולים, בסכום כולל של מעל 1,620,000 ₪ (השיב חלק ניכר ממנו ונותר לו חוב של 400,000 ₪).