"הפעלת הסמכות לפסיקת פיצויים על-ידי בית המשפט אינה טעונה בקשה של התביעה ולמעשה, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצויים גם מקום שהתביעה לא עתרה לכך ( לביא נ' מדינת ישראל, פסקה 17 [פורסם בנבו] (06.03.2016)). יתרה מכך יוזכר כי הפיצוי שניתן מכוח ל, הוא "פיצוי מוקדם בלא הוכחת הנזק בהליך אזרחי ... 'על חשבון' הפיצויים שיבואו, אם בכלל" ( מג'דלאוי נ' מדינת ישראל, פסקה ט [פורסם בנבו] (24.07.2006)). מדובר בפיצוי שאינו מחייב הליך של הוכחת נזק, והוא לא אמור לשקף במדויק את הנזק הממשי שנגרם לנפגע העבירה ( סוליימנוב נ' מדינת ישראל, פסקה 69 [פורסם בנבו] (02.04.2020)). ברי, כי אין באמור כדי לרוקן מתוכן את חובתה של המאשימה להציג בפני בית המשפט תשתית עובדתית מסוימת, על מנת לאפשר לבית המשפט להעריך מהו סכום הפיצויים שראוי לפסוק, ולו על דרך האומדנה כאמור".
- בענייננו, הודה הנאשם בעובדות כתבי האישום במעשי זיוף ומרמה ובכלל זה בסכומי הכסף שקיבל לידיו במרמה מהקורבנות השונים. נפגעי העבירה במקרה זה הינם רבים, כאשר לחלקם נגרם נזק ממוני ישיר ולחלקם לא. כך, לדוגמא, נפגעו האנשים שהעבירו לנאשם סכומי כסף לצורך רכישת מקרקעין על בסיס מצגי שווא, כמו כן, נפגעו בעלי המקרקעין שהועברו הזכויות במקרקעין שבבעלותם ללא ידיעתם, או שנרשמה עליהם הערת אזהרה ע"ש אנשים שאינם מכירים, ואף נפגעו אנשים אותם ייצג הנאשם במסגרת תפקידו כעורך דין בעסקת מקרקעין, אולם לא רשם על שמם את מלוא הזכויות שרכשו, ובמקום רשם אותן על שם אשתו, בן דודו של אביו או השאירם בידי מאג'דה שותפתו.
- נוכח מורכבות המקרה, לא אפסוק פיצוי בהתאם לנזק המדויק שנגרם לכל אחד מקורבנות העבירה. לא זו בלבד, אחת המתלוננת קיבלה חלק מהסכום חזרה מיחידת החילוט במסגרת המרצת פתיחה ותיק הוצל"פ (פאטמה) ואחד המתלוננים מכר קרקע בבעלותו בתמורה לרכישת מקרקעין אחרים שהובטחו לו וכו'. המעשים הם רבים ומגוונים.
- משכך הפיצוי אותו אפסוק הינו בבחינת סעד ראשוני, "עזרה ראשונה" לקורבנות, שכן כידוע פסיקת פיצוי בהליך הפלילי אינה מהווה "סוף פסוק" ואינה חוסמת את דרכם של קורבנות העבירה לקבל פיצוי מלא ומדויק, למלוא נזקם, במסגרת ההליך האזרחי.
- זאת ועוד, חלק מקורבנות העבירה ויתרו על פיצוי, והגישו תצהיר מטעמם לפיו המחלוקת ביניהם לבין הנאשם נפתרה. משכך, לא פסקתי להם פיצוי כבקשתם. התצהירים הוגשו בהסכמה ואין מחלוקת לגבי תוכנם (מתייחס למתלוננים באישום הרביעי - ח/4, השישי - ח/3, העשירי - ח/5 והשנים עשר -ח/6).
- לא זו בלבד, לא מצאתי לעניין הפיצוי לאבחן בין תוצאות מעשיו של הנאשם - אם "רק" נרשמה הערת אזהרה או אם הועברה בעלות, כך לא מצאתי חשיבות לעניין זה בעובדה שהבעלות על הקרקע של זאב בקמן (נפגע העבירה נשוא האישום הראשון בתיק העיקרי) נרשמה חזרה על שמו בעקבות תביעה שהגיש על דרך המרצת פתיחה. למר בקמן נגרם סבל ועוגמת נפש בעקבות מעשי הנאשם, עת נאלץ לעבור הליך משפטי בגילו המבוגר ובמצבו הבריאותי (כיום כבן 80). אכן במסגרת המרצת הפתיחה שניהל נפסקו לטובתו הוצאות משפט בסך 58,000 ₪, אולם אין בסכום זה כדי למנוע פסיקת פיצויים לטובתו בגין הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לו כתוצאה ממעשי הנאשם.
- באשר לגובה הפיצוי אותו אפסוק לקורבנות העבירה, מצאתי לאבחן בין הקורבנות שהעבירו כספים לנאשם בעקבות מצגי השווא - להם אפסוק פיצוי בסך 40,000 ₪ שהינו בבחינת סעד ראשוני הולם בעניינם, לבין בעלי המקרקעין - להם אפסוק פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה ממעשיו של הנאשם, עת גילו להפתעתם שעל המקרקעין אשר בבעלותם נרשמה הערת אזהרה או הועברה הבעלות בהם. לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי כל עוד לא הוכח בפניי אחרת, העוול לא תוקן ועל מרבית המקרקעין עדיין רשומות הערות אזהרה.
באשר למקרים הלא מובהקים בהתאם לאבחנה הנ"ל בחרתי לפסוק פיצוי כדלקמן - באשר לקורבן העבירה נשוא האישום החמישי בתיק העיקרי, בסיס רזק, אפסוק 40,000 ₪, מאחר שמכר קרקע בבעלותו בתמורה לרכישת מקרקעין אחרים שהובטחו לו. בעניינו של הקורבן יניב עבוד, קורבן העבירה נשוא האישום השלישי בתיק העיקרי, אפסוק 3,000 ₪, פיצוי יחסי עבור הקרקע שלא נרשמה על שמו, עת רכש חלקה בגודל 500 מ"ר ממאג'דה תמורת 25,000 ₪ והנאשם זייף מסמכים על מנת לרשום על שמו של יניב עבוד 450 מ"ר בלבד. הנאשם עשה זאת בכדי להשאיר בידי מאג'דה 50 מ"ר מהמקרקעין, ובהסתמך על מסמכים מזוייפים, העביר במרמה את הבעלות על המקרקעין על שמו יניב עבוד בטאבו על 450 מ"ר בלבד. באשר לקורבנות העבירה נשוא האישום התשיעי בתיק העיקרי, לואי ובדיע כיוף, אפסוק 40,000 ₪, מאחר ולא רק שהנאשם לא העביר על שמם את מלוא השטח אותו רכשו, אלא הגדיל לעשות עת העביר חלק זה על שם אשתו ובן דודו של אביו. כן אפסוק פיצוי זהה לפיצוי שקבעתי לבעלי המקרקעין, על סך 10,000 ₪, ליואל ועאטף סקר, קורבנות נשוא האישום השביעי בתיק העיקרי, אשר לא הועברו על שמם כל המקרקעין שרכשו. אפסוק פיצוי זהה בסך 10,000 ₪, לג'מאל כיוף, שמכר לעאטף סקר את זכויותיו באישום השביעי, והינו קורבן העבירה נשוא האישום השמיני בתיק העיקרי, שם רכש מקרקעין בנאמנות, והנאשם העבירם בהסבה לאחר. באשר לאישום השני בתיק המצורף, לא עולה מכתב האישום כי הרוכשים, לטובתם נרשמה הערת אזהרה, העבירו סכומי כסף, ועל כן פסקתי פיצוי רק לבעלי המקרקעין, יורשי המנוחים משה ולאה פישביין, אשר נרשמו על המקרקעין שבבעלותם, עליהן נרשמו הערות האזהרה.
- בקביעת שיעור הפיצוי קבע בית המשפט העליון באופן עקבי, כי מצבו ויכולתו הכלכלית של הנאשם אינם משמשים אמת מידה לשיעור הפיצוי שעל בית המשפט להשית עליו [ראו ע"פ 5761/05 מג'דלאוי נ' מדינת ישראל (24.7.06)].
- כמו כן, אשית על הנאשם קנס הולם נוכח טיבן הכלכלי של העבירות שביצע והצורך בהרתעה בהיבט זה (ע"פ 4190/13 סמואל נ' מדינת ישראל (2014). עוד נקבע בעניין זה בע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל (6.3.17) כי "יתרונו ההרתעתי של הקנס מתבטא בעיקר בהטלתו בעבירות כלכליות ובעבירות שתכליתן הפקת רווח חומרי, והוא אמצעי המבטיח כי חוטא לא יצא נשכר משללו וכי הפשע אינו משתלם".
סוף דבר
- על יסוד האמור, מצאתי לגזור על הנאשם עונש אחד כולל בגין המיוחס לו, בחלק האמצעי של מתחמי הענישה שנקבעו על ידי, וזאת כמפורט להלן:
- 6 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו בשני התיקים בהתאם לרישומי שב"ס.
- מאסר מותנה לתקופה של 9 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על אחת העבירות בהן הורשע במסגרת שני התיקים, למעט עבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין.
- מאסר מותנה לתקופה של 5 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על אחת העבירות בהן הורשע לפי פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין.
- פיצוי לכל אחד מקורבנות העבירה כמפורט להלן:
- קורבנות העבירה באישום הראשון בתיק העיקרי - 40,000 ₪ (לוזאן ופארס מוניר)
- קורבן העבירה באישום הראשון בתיק העיקרי - 10,000 ₪ (זאב בקמן)
- קורבן העבירה באישום השני בתיק העיקרי - 40,000 ₪ (פאטמה קאסם)
- קורבן העבירה באישום השלישי בתיק העיקרי - 3,000 ₪ (יניב עבוד)
- קורבנות העבירה באישום הרביעי בתיק העיקרי - 10,000 ₪ (יורשי המנוח אברהם בן משה)
- קורבנות העבירה באישום החמישי בתיק העיקרי - 40,000 ₪ (בסיס רזק, אמלה חלבי, טארק חוסיסי)
- קורבן העבירה באישום החמישי בתיק העיקרי - 10,000 ₪ (רפאל אריה)
- קורבן העבירה באישום השביעי בתיק העיקרי - 10,000 ₪ (יואל ועאטף סקר)
- קורבן העבירה באישום השביעי והשמיני בתיק העיקרי - 10,000 ₪ (ג'מאל כיוף)
- קורבנות העבירה באישום התשיעי בתיק העיקרי - 40,000 ₪ (לואי כיוף, בדיע כיוף, פאדי אלאמיר אל טייר)
- קורבן העבירה באישום העשירי, האחד עשר והשנים עשר - 10,000 ₪ (דן כהן)
- קורבן העבירה באישום האחד עשר בתיק העיקרי - 40,000 ₪ (והבי חילמי)
- קורבן העבירה באישום הראשון בתיק המצורף - 10,000 ₪ (בהא כיוף)
- קורבנות העבירה באישום השני בתיק המצורף - 10,000 ₪ (יורשי המנוחים משה ולאה פישביין)
- קורבן העבירה באישום השלישי בתיק המצורף - 40,000 ₪ (איאד פרחאת)
הפיצויים לכל קורבנות העבירה ישולמו ב - 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.26ובכל 1 בחודש שלאחריו. תשלום הפיצוי החודשי יחולק בין כל נפגעי העבירה, בהתאמה ובאופן יחסי. המאשימה תעביר לאישור בית המשפט פרטי הניזוקים ואופן החלוקה עד ליום 09/04/26. יש לשלם את הפיצוי הכספי למרכז לגביית קנסות ואגרות ברשות האכיפה והגבייה, באתר המקוון ו/או דרך המענה הטלפוני ו/או במזומן בהצגת תעודת זהות בסניף הדואר הקרוב.
- קנס בסך 80,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב 20 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.26 ובכל 1 בחודש שאחריו. יש לשלם את הקנס למרכז לגביית קנסות ואגרות ברשות האכיפה והגבייה, באתר המקוון ו/או דרך המענה הטלפוני ו/או במזומן בהצגת תעודת זהות בסניף הדואר הקרוב.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.