| בית הדין הארצי לעבודה | |
| ערעור עבודה 4522-11-18 | |
ניתן ביום 29 מרץ 2020
| מיכאל זליג | המערער | |
| מדינת ישראל | המשיבה | |
|
בפני סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר |
||
המערער בעצמו
ב"כ המשיבה – עו"ד מיכל לייסר ועו"ד שלי ערן
פסק - דין
השופטת חני אופק-גנדלר
- בפנינו ערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין לעבודה חיפה (השופטת איריס רש; סכסוך עבודה 50275-12-16) [פורסם בנבו] בגדרו סולק על הסף חלק מתביעת המערער שעניינה פיצויים בגין אובדן השתכרות והפסד תשלומי פנסיה, פיצוי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק השוויון) ופיצוי בגין כאב וסבל. בהתאם להחלטת בית הדין האזורי התובענה בגין פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, תמשיך להתברר בפניו.
(א) המסגרת הנורמטיבית
- (א) סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: החוק או חוק בית הדין לעבודה), קובע את העיקרון כי תובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה (למעט עוולות נזיקיות שאינן מנויות בסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה) - מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. וכך נאמר בסעיף 24(א)(1) לחוק:
")א)(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];..".
(ב)סעיף 24(א)(5) מסמיך את בית הדין לעבודה על פי חיקוקים נוספים. וכך נאמר (ההדגשה שלנו):
")א)(5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר".
נציין כי התיבה "או בכל חוק אחר", המצויה בסיפא של סעיף 24(א)(5) לחוק הוספה במסגרת תיקון החוק משנת 1975, כשבדברי ההסבר נאמר כך (הצו חיפוש / צו כניסה חוק, תשל"ג 1072, עמ' 365):
"סעיף 24 מפרט את התובענות אשר "לבית הדין האזורי תהא סמכות ייחודית לדון בהן" ... מספר חוקים שתוקנו או הוחקו לאחר חקיקת חוק בית הדין לעבודה קובעים כי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפיהם
....
מוצע, איפוא, לתקן את סעיף 24(א)(5) ולהסמיך את בית הדין לדון בכל ענין שמוענקת לו סמכות לפי כל חוק".
כיום קיים מספר רב של דברי חקיקה מיוחדים המעניקים לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות מכוחן. אחת ההוראות המצויה במוקד ערעור זה, ואשר נוסחה יובא להלן, היא הוראת סעיף 14 לחוק השוויון. כמו כן, ומבלי למצות, ראו גם: סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה); סעיף 3 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997; סעיף 13א לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (כפי שתוקן בתיקון 31 משנת 2006); סעיף 5 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006; סעיף 4 לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז-2007; חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, תשע"ב-2012; חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001; ועוד.
- המבחן בסעיף 24(א)(1) לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה הינו מבחן תלת שלבי: מבחן זהות הצדדים - היינו אם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק או חליפיהם; מבחן העילה - האם העילה נובעת מיחסי עבודה; מבחן העילות שהוחרגו - לא כל העילות הנובעות מיחסי עבודה מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין והדברים אמורים ביחס לעילות נזיקיות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה בראי סעיף 24(א)(1) סיפא ובכפוף לסעיף 24(א)(1ב) לחוק (ראו רשות ערעור אזרחי 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בערעור מיסים [פורסם בנבו] (14.10.15)).
- בין שוטר למשטרה קיימים יחסי עבודה, ולכן תובענות המוגשות בידי שוטרים שעילתן יחסי העבודה באות בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. זאת, בכפוף לסעיף 93א לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971 (להלן: הפקודה או פקודת המשטרה) - אשר הוסף בשנת 1971 - וזו לשונו:
"93א. (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.