תפ (ת"א) 35106-11-21 מדינת ישראל נ' נטע קוניו

• רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

1. הנאשמת הואשמה לפניי, בכתב האישום, בביצוע ריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי הוראות סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), וכן עבירות של שיבוש מהלכי משפט, לפי הוראות סעיף 244 לחוק העונשין, ועבירה של סודיות (גילוי מידע תוך הפרת סודיות), לפי הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הפרטיות).
2. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתה הנאשמת כשוטרת, בתפקיד של רשמת, באגף התנועה במחוז תל אביב של משטרת ישראל (את"ן ת"א). זאת, לאחר שהנאשמת שירתה שנים רבות במשטרה בתפקידים קודמים, תחילה בסיור בחיפה ולאחר מכן כחוקרת בתחנת יפו.  מתוקף תפקידה כרשמת באת"ן ת"א היתה לנאשמת גישה למאגרי מידע משטרתיים מסוימים, כפי שיפורט בהמשך הדברים.
3. אירועי כתב האישום נסובים סביב טענות המאשימה כי בהזדמנויות רבות העבירה הנאשמת מידע משטרתי, שלא כדין, בעיקר (אך לא רק) על רקע קשר שנרקם בינה לבין יוסף (יוסי) חיים שמואל, גבר צעיר המעורב בפלילים, אותו הכירה הנאשמת ביום 11.03.21.
4. יש לציין, ברקע הדברים, כי באותה התקופה התנהלו שתי חקירות משטרתיות עיקריות הרלוונטיות לעניינו של יוסי ולשותפיו, לרבות חברו טל מזרחי, בשני מחוזות שונים של משטרת ישראל:

האחת - חקירה סמויה בתחילתה, בחשד לעבירות של סחר בנשק (אמל"ח), ביל"פ קדם במחוז ירושלים (להלן - חקירת יל"פ קדם).

השנייה - חקירה בחשד להתפרצויות, במרחב איילון במחוז תל אביב.

5. יוסי וטל נעצרו במסגרת חקירת יל"פ קדם, יחד עם שותפים נוספים, ביום 01.08.21. בעקבות חקירה זו הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד שלושה נאשמים - יוסי, טל מזרחי ועומרי וייל - בו הואשמו שלושתם בביצוע עבירות נשק רבות ועבירות נלוות.

• עיקרי כתב האישום:

6. כתב האישום שהוגש נגד הנאשמת אוחז חמישה אישומים. באישום הראשון מפורטים בטבלה 38 מקרים בהם עיינה הנאשמת במידע המצוי במערכות מידע משטרתיות - "מערכת פל"א" (תעבורה) ו"מערכת אדם".  מדובר במידע הנוגע בחלקו הניכר ליוסי, אך גם לאחרים הקשורים ליוסי, ובהם טל מזרחי, עומרי וייל ונחמן אפטה, וכן לאנשים נוספים.  כל זאת, בין יום 04.04.21 לבין יום 14.07.21.
7. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916על פי הנטען בעובדות האישום הראשון, לאחר הפקת המידע העבירה הנאשמת מידע ליוסי, בחלק מהמקרים באמצעות צילום מסך המחשב המשטרתי והעברת הצילומים במסרונים. כך, כדוגמא מתוך הטבלה הנ"ל, ביום 04.04.21 ערכה הנאשמת בדיקת מידע דמוגרפי ותיקי פל"א בעניינו של יוסי, והעבירה לו צילום של רשימת תיקי החקירה בעניינו.  כך, כדוגמא נוספת, ביום 01.07.21 העבירה הנאשמת ליוסי מסרון ובו צילום רשימת תיקי חקירה וכן צילום הכרזה בה הוא מופיע כ"בדוקאי מוכרז", וכן מסרון ובו צילום רשימת תיקי החקירה של טל מזרחי.  בנוסף מתוארות בטבלה העברות של רשימת תיקי חקירה והכרזה כעצור ליקיר מימוני וכן תצלום פרטי פסילת רישיון ותדפיס מידע פלילי לאסף בן שמואל.
8. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)עוד נטען, בעובדות האישום הראשון, כי חקירת יל"פ קדם נערכה בתחילתה באופן סמוי ועל כן תיקי החקירה סווגו כחסויים לאחר פתיחתם. במסגרת חקירת יל"פ קדם נפתח בין השאר, ביום 29.06.21, תיק פל"א חדש נגד יוסי ושותפיו.  ואולם, בטרם הספיקו החוקרים לסווגו כחסוי, ביום 01.07.21 נכנסה הנאשמת למערכת והבחינה בתיק החדש שנפתח.  הנאשמת צילמה את רשימת תיקי החקירה של יוסי וטל מזרחי, וכאמור בטבלה העבירה את הצילומים ליוסי ובכך הודיעה לו על קיומו של התיק החדש.  הנאשמת הואשמה אפוא, באישום הראשון, בריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
9. האישום השני (שיכונה להלן - אירוע חקירתו של יוסי בתיק התקיפה) עניינו בתיק חקירה נוסף, בחשד לעבירה תקיפה, שנפתח נגד יוסי ביום 11.03.21. ביום 05.04.21 נמסר ליוסי זימון לחקירה בתיק זה, שהיתה אמורה להתקיים למחרת היום, מבלי שנמסר לו דבר החשד ומהותו.  באותו היום (05.04.21) בסמוך לשעה 21:48, בהיותה בביתה יחד עם יוסי, פנתה הנאשמת לשוטרת לין טרנו וביררה עמה מי הם החוקרים התורנים, כדי לקבל מידע על החקירה.  לאחר מכן פנתה הנאשמת בשיחה טלפונית לחוקר התורן ואחר כך לחוקרת התורנית סיוון סבג וביקשה ממנה, מבלי לציין את הקשר שלה ליוסי, לערוך בדיקה אודות התיק.
10. על פי הנטען בעובדות האישום השני, סיוון סברה כי המידע נדרש לנאשמת לצורך מילוי תפקידה המשטרתי ועל כן היא ערכה את הבדיקה המבוקשת ומסרה את המידע לנאשמת. הנאשמת מסרה את המידע ליוסי, שהיה עמה בביתה כל אותה העת, לרבות מידע לגבי החשד המיוחס לו וטיבו, והכל עובר לחקירתו בעניין זה שנערכה למחרת היום (ביום 06.04.21).  הנאשמת הואשמה על כן, באישום שני, בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.
11. האישום השלישי (שיכונה להלן - אירוע התאונה) עניינו במעשי הנאשמת על רקע תאונת דרכים, שאירעה ביום 13.05.21 בחולון ושבה היו מעורבים יוסי וטל מזרחי, אשר בגינה נפתח תיק חקירת תאונת דרכים. מתוקף תפקידה היתה לנאשמת גישה לתיק חקירה זה והיא ניצלה זאת והעבירה ליוסי מידע אודות החקירה.
12. ביום 23.05.21 נכנסה הנאשמת למערכת ועיינה בתיק החקירה, צילמה את יומן החקירה והעבירה את הצילום ליוסי במסרון. ביום 24.05.21 שוב נכנסה הנאשמת למערכת, צילמה את דו"ח הפעולה שכתב שוטר הסיור והעבירה את הצילום ליוסי במסרון.  ביום 31.05.21 שוב נכנסה הנאשמת למערכת, צילמה את ההודעה שנגבתה מטל והעבירה את הצילום ליוסי במסרון.  גם באישום זה הואשמה הנאשמת בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.
13. הועתק מנבולפי הנטען בעובדות האישום הרביעי (שיכונה להלן - אירוע רישיון הנשק) ביום 15.06.21 עיינה הנאשמת, במסגרת תפקידה, בתיק חקירה אודות תאונת דרכים שלגביה הוגשה תלונה יום קודם לכן. במסגרת העיון הבחינה הנאשמת כי פלוני בשם יחזקאל, אביה של המתלוננת בתיק תעבורה זה, הוא בעל רישיון נשק.  הנאשמת צילמה את רשימת רישיונות הנשק של יחזקאל, וכן את אמצעי הקשר והמידע הדמוגרפי אודותיו, והעבירה את הצילומים ליוסי, במסרון.  באישום זה הואשמה הנאשמת בעבירות של מרמה והפרת אמונים וסודיות (גילוי מידע תוך הפרת סודיות).
14. האישום החמישי (שיכונה להלן - אירוע הדו"ח) עניינו באירוע תעבורה בו היה מעורב יוסי ביום 01.04.21. באותו יום בשעה 01:20 לערך עוכב יוסי בחשד לנהיגה ברכב בחוסר זהירות, באיזור מחלף וולפסון.  מיד עם עיכובו, על ידי מתנדב משטרה שהודיע לו כי בכוונתו לרשום דו"ח, התקשר יוסי אל הנאשמת וביקש את עזרתה.  הנאשמת ביקשה מיוסי שיאמר למתנדב שהיא שוטרת ושימסור לו את הטלפון, ואז שוחחה עם המתנדב וביקשה ממנו לוותר על רישום הדו"ח.
15. המתנדב הסביר לנאשמת שאינו מוסמך לכך והפנה אותה אל השוטר האחראי עליו, רס"ר אדיר קדוש. הנאשמת התקשרה אל רס"ר קדוש וביקשה ממנו שיורה למתנדב לוותר על רישום הדו"ח ליוסי.  משסירב רס"ר קדוש לעשות כן ואמר לנאשמת שהוא בדרכו למקום האירוע, שלחה לו הנאשמת מסרון בו חזרה על בקשתה - שהמתנדבים ישחררו את יוסי - וכן התקשרה אליו שוב.  באישום זה הואשמה הנאשמת בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

• ההליכים המקדמיים ותשובת הנאשמת לאישום:

16. ההליכים המקדמיים התנהלו לפני מותב קודם. מיד בפתח ההליכים הודיע ב"כ הנאשמת כי מרשתו פנתה בתלונה נגד חוקריה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אשר הועברה לטיפול מבת"ן, וטען כי יש להמתין לתוצאותיה.  ב"כ הנאשמת העלה טענות חריפות ביותר נגד חקירת מח"ש בעניינה של הנאשמת.  בין השאר טען הסניגור כי מח"ש הפכה את חקירת הנאשמת, במהלך ימי מעצרה, לסנסציה תקשורתית, תוך רמיסת כבודה של הנאשמת ופרסומים חסרי שחר אודותיה, שלפיהם היא היתה כביכול חברה בכנופיה שעסקה בסחר בנשק.  כל זאת, למרות שלטענת ההגנה יסודה של החקירה נעוץ בסכסוך הזוגי הקשה והמר הנטוש בין הנאשמת לבין בעלה-לשעבר, ערן (להלן גם - הגרוש), שהיה בזמנו קצין משטרה בדרגת רפ"ק (ובעצמו נחקר במח"ש בעניין אחר, והוגש נגדו כתב אישום בו נרשמה הנאשמת כעדת תביעה).
17. ואולם, לפי הודעת המאשימה בהמשך ההליכים המקדמיים, תלונת הנאשמת למבת"ן נדחתה על ידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (ר' בבקשה מס' 4 ובנספח לה). עם זאת, בהמשך הדברים הגישה הנאשמת תלונה נוספת לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות (ר' בבקשה מס' 9) וכן חזרה והעלתה טענות דומות גם בכל מהלך המשפט, לרבות במסגרת חקירות העדים.  מכל מקום, לאחר ההודעה האמורה נמסרה תשובת הנאשמת לאישומים, מפי הסניגור, לפני המותב ששמע את ההליכים המקדמיים.
18. התשובה לכתב האישום נחלקה לשני ראשים, כאשר הראש הראשון העלה טענות "זוטא בנוגע לקבילות ההודעות שמסרה (הנאשמת - ש.א.) בחקירות מח"ש" (בפרוטוקול, עמ' 3 שורה 15), בשל שימוש נטען באמצעי חקירה פסולים ועקב כך צורך בניהול משפט-זוטא. להבדיל, הראש השני לתשובה כלל התייחסות לעובדות כתב האישום, שככלל היתה בגדר כפירה כללית.  עם זאת, במסגרת ההתייחסות לאישום הראשון הוסיף הסניגור וציין כי טענת הנאשמת "היא שזה תפקידה, היא עשתה את תפקידה.  אלמלא מדובר היה בבן זוג בפרק זמן קצר, אם כל אדם שמעורב בתאונת דרכים היה מבקש מידע, היה מקבל.  זה תפקידה והשירות שהיא עשתה"^[1] (שם, עמ' 4 שורה 20 ואילך).  ביחס לאישום החמישי (אירוע הדו"ח) הוסיף הסניגור וטען כי הגרוש "הוא מחולל את כל הסערה הזו" (שם, עמ' 5 שורה 12).
19. התיק הועבר לפניי לשמיעת הראיות וגם לשם דיון בטענות הזוטא. לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בעניין זה, לרבות בטיעונים בכתב, דחיתי את עתירת ההגנה לקיים משפט זוטא.  זאת בקובעי, בין השאר, כלהלן:

...כידוע, משפט זוטא נועד למקרים שבהם נאשם טוען שהודה בביצוע עבירה בשל אמצעים פסולים שהופעלו כלפיו.  מכאן, שתנאי מקדמי לקיומו של משפט זוטא הוא הודאה בביצוע עבירה, שכיום הנאשם מתכחש לה.  דא עקא, שהנאשמת שלפניי לא הודתה בחקירותיה בביצוע עבירה.  הנאשמת אישרה כי אמנם עיינה במידע או העבירה מידע, אך טענה - בדיוק כפי שטענה בתשובה לאישום - כי עשתה זאת בנסיבות לגיטימיות.