שני הצדדים לא ערערו על פסק הדין החלקי ואף נראה כי במסגרתו הוגדרה באופן נכון חלוקת הסמכויות בין בית הדין לעבודה לבין בית המשפט לעניינים מינהליים.
- בעקבות פסק הדין החלקי, הוגשה העתירה הנדונה, אשר במסגרתה עתרה העותרת לקבלת סעדים כספיים, שעניינם העילות הבאות: שכר עבודה; פיצוי בשל היעדר שימוע; פיצוי בשל העסקה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; פיצוי בשל התעמרות בעבודה; דמי הבראה לשנת 2022; תשלום דמי חופשה שנתית.
דומה כי העותרת נתפסה לכלל טעות בהבנת פסק-דינו החלקי של בית הדין לעבודה ובכל הנוגע להיקף סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים ולסעדים המבוקשים במסגרת העתירה הנדונה.
- תחילה ראוי להזכיר מושכלות יסוד, אשר לפיהן וכידוע, זולת סעד כספי בשל אחת העילות המנויות בתוספת השלישית של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שעניינה נושאים אשר בעניינם ניתן להגיש תובענה מינהלית (על-פי סעיף 5(3) בחוק זה), אין בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בתובענה שהסעד המבוקש בה הוא סעד כספי. ממילא אף לא ניתן לעתור לקבלת סעד כספי במסגרת עתירה מינהלית שעניינה אחד הנושאים המנויים בתוספת הראשונה של החוק (רשות ערעור אזרחי 6590/05 עיריית אשדוד נ' צרפתי [פורסם בנבו] (18.9.2005), כבוד השופט א' גרוניס, פסקאות 4-3; רשות ערעור אזרחי 3993/05 ש.א.ב חברה להשקעות ופיתוח בערעור מיסים נ' עיריית באר שבע [פורסם בנבו] (25.5.2006), כבוד השופט א' רובינשטיין, פסקה טז; ערעור עתירה/תובענה מנהלית 9168/05 טווקולי נ' מנהל אגף רישוי ופיקוח בעיריית תל-אביב-יפו [פורסם בנבו] (22.5.2008), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 11; בקשת רשות ערעור מנהלי 7363/09 מרכז משען בערעור מיסים נ' עיריית תל אביב יפו [פורסם בנבו] (2.3.2010), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 9; ערעור עתירה/תובענה מנהלית 3832/07 עיריית עפולה נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (21.12.2010), כבוד השופטת ע' ארבל, פסקה 27; בקשת רשות ערעור מנהלי 8689/16 עיריית רמת השרון נ' הכפר הירוק [פורסם בנבו] (26.9.2017), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 11 (וביתר הרחבה, פסקאות 25-12); בית דין גבוה לצדק 6442/11 בורובסקי נ' עיריית חולון [פורסם בנבו] (18.9.2011), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 5).
- לכך יש להוסיף כי כאמור בפסק הדין החלקי של בית הדין לעבודה וכפי שנקבע זה מכבר, בנסיבות שבהן עותר מבקש לתבוע סעד כספי בשל אחת העילות המנויות בסעיף 129(א) בפקודת בתי הסוהר (בדומה לסעד כספי מכוח עילה המנויה בסעיף 93א בפקודת המשטרה), עליו לנהל את ההליך המשפטי בשני שלבים. את השלב הראשון, המצמיח את התביעה לסעד הכספי, על העותר להביא לפני בית המשפט לעניינים מינהליים, שהוא בעל הסמכות הייחודית לדון באותן עילות אשר הוחרגו מסמכותו של בית הדין לעבודה. בשלב השני, אם עתירתו המינהלית תתקבל, יוכל העותר להגיש תביעה אל בית הדין לעבודה לשם קבלת הסעדים הכספיים (רשות ערעור אזרחי 6607/19 מדינת ישראל - משטרת ישראל נ' יעקובוב [פורסם בנבו] (12.2.2020), כבוד השופט נ' הנדל, פסקה 9 (להלן - עניין יעקובוב); ערעור עבודה (ארצי) 4522-11-18 זליג - מדינת ישראל, משטרת ישראל [פורסם בנבו] (29.03.2020), כבוד השופטת ח' אופק-גנדלר (להלן - עניין זליג); ערעור עבודה (ארצי) 81582-01-19 בן שאנן - מדינת ישראל, שירות בתי הסוהר [פורסם בנבו] (29.3.2020), כבוד השופטת ח' אופק-גנדלר, פסקאות 20-15 (להלן - עניין בן שאנן)).
- המסקנה האמורה, שעל-פיה על העותרת לנהל את תביעתה בשני שלבים, אף הייתה מסקנת בית הדין לעבודה בפסק-דינו החלקי. בכל אותם עניינים אשר לגביהם קבע בית הדין כי על העותרת להגיש תחילה עתירה מינהלית, הודגש כי מדובר בעניינים אשר לגביהם נאמר כי "בשלב זה" אינם נתונים בגדרי סמכותו. עם זאת נאמר, כי תיתכן בעניינם תביעה עתידית לסעד כספי, אשר תתברר רק לאחר בירור אותן עילות לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
בית הדין לעבודה אף היה ער לצורך בפיצול בירור העילות שבעניינן הוגשה העתירה הנדונה ומטעם זה נאמר כי שתי עילות נתונות לסמכותו (שכר עבודה ודמי ביגוד). בעניין שאר העילות נאמר כי הן "אינן באות בגדרי סמכותו של בית הדין, חלקן למצער בשלב זה, ולגביהן הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת. בנסיבות אלו תודיע התובעת בתוך 15 ימים האם היא מבקשת לקבם את תביעתה כעט או רק לאחר השלמת ההליך המקביל..." (ההדגשה אינה במקור) (פסק הדין החלקי, פסקה 16).