שמעון דדון זומן לעדות לפנינו (13.12.23, עמ' 3379 ואילך) אך במהלך חלק משמעותי של עדותו בהה מטה כלפי שולחן העדים וסירב להשיב לשאלות שנשאל. הודעותיו (ת/502 א+ב) הוגשו, והוא נחקר על דרך חקירה שכנגד בידי שני הצדדים. לאחר זמן רב מאוד, הסכים לענות על חלק מהשאלות שנשאל (עמ' 3400), ואמר שלא ראה את בנו אביאל נוהג מעולם. כן אמר שבנו לא החזיק ברישיון נהיגה ורק החל ללמוד לנהוג. בנו גם לא החזיק ברכב כלשהו. בחקירתו אמר, "אני יודע שאין לו רישיון והוא לא ילך להסתבך בשביל לנסוע בלי רישיון".
אשר לסכסוכו האישי עם המנוח, אמר שמקורו בבנייה גובלת שלו ושל והמנוח, בנייה אשר גרמה לסכסוך שבו היו מעורבות המשטרה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בין היתר, במסגרת הסכסוך, המנוח איים על העד באמצעות קרש, אך נכדו של המנוח מנע ממנו לעשות שימוש באותו קרש. בהמשך, המנוח שלח התראה לפני שהגיש נגד רעייתו של שמעון דדון תביעת דיבה, אך בעזרת עורך דינו, הגיעו השניים לפשרה ופיוס (בנוכחות חתנו של המנוח) והתביעה לא הוגשה. במסגרת הפשרה, העד התחייב לבטל את התלונה במשטרה כנגד אי הגשת תביעת הדיבה, ובכל הנוגע לבניה ללא היתר, סוכם שלעד לא יהיה בכך עניין. אמנם הוועדה המקומית רשאית לאכוף את הדין, ללא קשר לעד, אך לדבריו, הבניה (גדר פח כלשהי) עדיין עומדת על תילה (עמ' 3417).
הוסיף שמעון דדון וסיפר שהסכסוך (בינו לבין המנוח) לא בא על פתרונו בסופו של דבר. ייתכן ובנו אביאל היה מודע לסכסוך ולכוונה לתבוע את רעייתו, אמו של אביאל. על רצח המנוח מעולם לא דיבר עם בנו אביאל (עמ' 3430), אם כי הבן סיפר לו על הרצח לאחר מספר ימים. עם זאת, העד לא שלל טענה שלפיה הבן כן היה מודע לפרטי הסכסוך. עוד הוברר כי בנו אביאל נהג להשתמש בסמים והופנה בידי אביו, העד, לגמילה.
כאן ראוי להזכיר את דבריו של אייל צפריר (11.12.24, עמ' 4637 ואילך) חתנו של המנוח, אשר נכח באירוע אלים שבו המנוח נטל קרש ואיים על שמעון דדון ועל רעייתו. דבריו אמנם לא היו זהים לדבריו של שמעון דדון, אך תיארו מפורשות אירוע אלים שאליו התייחס גם שמעון דדון, כמו גם פגישת פיוס שנערכה בנוכחותו ובנוכחות המנוח במשרדו של עורך דינו של שמעון דדון.
לעניין זה זומן כעד הגנה אחרון גם עורך דין עידן יוחאי אדרי שסיפר (10.8.25 עמ' 4898, ש' 12 ואילך), שבני הזוג דדון, שמעון וקולט, פנו אליו, שכן "אם אני זוכר נכון ארנון ז"ל רכש דירה בסמוך למשפחת דדון והייתה שם מחלוקת על חומה או קיר, כן". המנוח התכוון לתבוע תביעת דיבה על סך 50,000 ₪ ושמעון דדון מאוד נלחץ מכך. מכל מקום, כפי הנראה היתה בקשה גם לצו למניעת הטרדה מאיימת ושמעון דדון ביקש שהחומה תוזז, "אני זוכר שהחומה משהו באמת צורם לעין, אני לא יודע מי אשם, מה אשם ומה נכון או לא נכון, הייתה איזה חומה שממש עברה להם על המרפסת, חומה, בין שני הבתים, ממש הרימו איזה חומה פרוביזורית כזאת". בשיחה עם המנוח הוברר כי הוא מתגורר בשכנות להוריו של העד, וכן כי המנוח התבטא בצורה לא ראויה כלפי בני משפחת דדון. בחודש מאי 2020 עו"ד אדרי זימן מפגש גישור במשרדו, בין המנוח לשמעון דדון, הפגישה בחלקה היתה אמוציונלית, ואף פוגענית, אך "בסופו של יום הם לחצו ידיים וכך הסתיים ההליך מבחינתי". לצד זאת, כפי הנראה הסכסוך לא דעך לחלוטין. בסוף חודש דצמבר 2020 שלח לו אביאל, בנו של שמעון, סרטון שממנו למד העד כי הסכסוך לא גווע. הודעות נוספות, המבקשות בדיקה בוועדה המקומית לתכנון ובניה, נשלחו בתאריכים, 24.2.21, 17.3.21, 18.3.21. גם המנוח התקשר אליו, כחודש בטרם הומת, בטענה ש"הסולחה לא שורדת". באותו שלב אביאל דדון היה איש הקשר, והעד שלח לו הודעה שתיערך פגישה "אחרי החג" (חג הפסח). העד היה מודע לכך שאביאל מכור לסמים קשים, אך לא ייצג אותו בהליך משפטי הקשור לעבירות אלימות. את אביאל ז"ל פגש העד כחודש וחצי חודשיים לפני מותו. הוא עזר לו להכניס תיקים לרכבו ושאל לגבי מצבה של אמו בכל הנוגע לסכסוך עם המנוח. לצד כל זאת, לשאלת בית המשפט, הבהיר העד שמעולם לא חזה בהתנהגות מתלהמת או אלימה מצד הצדדים לסכסוך, בני משפחת דדון והמנוח, והסיק שהסכסוך לא גווע מתוכן ההודעות הטלפוניות שקיבל. לאחר הירצחו של המנוח איש מבני משפחת דדון לא שוחח עמו.