נודה על האמת, דמותו של הנאשם המשתקפת בסרטונים מתקופת האירוע (בהיותו במגרש הרכבים של אלירן סבג ובמתחם בית עסקו של רפי עבדייב, לרבות בחקירותיו הראשונות, בחודש הראשון שלאחר הרצח), שונה לחלוטין מדמותו כפי שהיא כיום. לא נחטא אם נאמר, כי בין השתיים נראה כי מפרידה תהום הנחזית כבת עשרים שנה. בסרטונים נראה הנאשם כמי שגילו אינו עולה על חמישים שנה, אך לנגד עינינו נראה הוא כיום כאדם שגילו מעל גיל שבעים. אמת נכון, אנשי חקירות הגיעו לאחר למעלה מחודש לביתה של רותי ארנון על מנת לשאול אותה שאלה אחת ויחידה, מדוע אמרה תחילה שמדובר בשני צעירים. לגישתנו, היה עליהם לפנות אליה מוקדם הרבה יותר, היה עליהם לתעד את המפגש, לתעד את השיחה שקדמה לגביית ההודעה (ככל שהיתה כזו), ולתעד את החקירה עצמה, שכן כטענת ההגנה מדובר בעדת ראייה יחידה לרצח, ובתיאור מצומצם מאוד שבו נקטה מפורשות, שכן לא פירטה כמעט דבר על אודות זהות הרוצחים למעט היותם צעירים. העובדה שהחקירה לא תועדה (עדות פואד פארס, 13.12.22, עמ' 1548 ואילך) היא עובדה מטרידה, אך לאחר ששמענו את רותי ארנון והתרשמנו ממנה באופן בלתי אמצעי (2.5.22, עמ' 31, ש' 20 ואילך) הגענו לכלל דעה כי דבריה דברי אמת הם. היא סברה שמדובר בשני צעירים נוכח התנהגותם והתנהלותם של השניים, וכך אמרה עת נשאלה בידי אנשי החקירות שבאו לביתה. אין כל אחיזה ראייתית לטענה כי הדברים הושמו בפיה של רותי ארנון נוכח זהותו וגילו של הנאשם אשר היה עצור באותה עת מזה ימים רבים.
התנהגות מפלילה של הנאשם
אשר לרכב השברולט שבו נעשה שימוש לפני ביצוע הרצח ואחריו, נזכיר שהנאשם הגיע למתחם עסקו של רפי עבדייב וביקש ממנו להחזיר את הרכב למגרש הרכבים שממנו נלקח, היינו "להיפטר" מן הרכב כפי שניסח זאת פואד פארס (13.2.22).
התנהגותו זו של הנאשם היא התנהגות מפלילה מחד גיסא, ומאידך גיסא מצביעה על תחכום רב. לא לחינם ביקש הנאשם שלא לקשרו אל רכב השברולט, ממש כמו שעשה חצי שנה לאחר מכן בהטילו את הנסיעה ברכב השברולט על כתפי אביאל דדון ז"ל. פעולת הנאשם היתה פעולה מחושבת ומניפולטיבית שנועדה לסבך את רפי עבדייב ולפטור אותו עצמו מן האחריות לרכב השברולט. החוקר פואד פארס נשאל מדוע לא נבדקה הטענה בדבר נורות שנדלקו ברכב ושלכן הוא הושאר בחזקת רפי עבדייב, אך ברי כי הנאשם היה אמור להביא את הרכב למגרש שממנו נלקח, לו באמת ובתמים רצה להחזירו עד לתיקון כל ליקוייו.