לעניין זה ראו גם: דיון נוסף פלילי 46517-04-25 אלאזה נ' מדינת ישראל (23.2.26).
שילוב הנסיבות המתוארות לעיל מעלה כי אפשר וניתן היה לקבוע כי ביצוע הרצח נעשה באכזריות מיוחדת, בידי שניים הדוקרים ללא רחם בגוף המנוח, ולנגד עיני רעייתו הזועקת ומנסה להגן על בן זוגה. לא מצאנו להכריע בסוגיה באופן פסקני, שכן ממילא מדובר במעשה מתוכנן שהוצא אל הפועל לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית.
בכל הנוגע לעבירת שיבוש מהלכי משפט, סבורים אנו שההימלטות החפוזה, הנסיעה הארוכה, השלכת הנעליים, המעילים, השטיחונים, ולוחיות הזיהוי, נעשו כולן בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, על דרך של היעלמות והעלמת ראיות, כמפורט בסעיף 244 לחוק העונשין.
לנאשם יוחסו גם עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות - לפי סעיפים 334+335(א)(1)ו-(2) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; חבלה במזיד - לפי סעיף 413ה ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; ואיומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין
אשר לעבירת פציעה בנסיבות מחמירות זו מתייחסת לפציעתה של רותי ארנון.
כאמור בסעיף 334 לחוק העונשין, הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים. הנסיבות המחמירות מפורטות בסעיף 335(א) לחוק,
(1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר.
(2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם.
בענייננו, שני הפוצעים נשאו נשק קר וכאשר הזדעקה נראה כי חברו יחד לביצוע המעשה, נטרולה של רותי ארנון מהגנה על בן זוגה שנדקר פעם אחר פעם לנגד עיניה.
לדבריה, (2.5.22, עמ' 35 ש' 31-30), "עשיתי 'תעופו מכאן', ונפצעתי ביד אני לא יודעת למה אפילו", וכן (עמ' 37 ש' 2), "לא ראיתי במה הם דקרו אבל הם דקרו עובדה שאני נפצעתי [...]".
בהמשך לא זכרה שמישהו דקר אותה באופן מפורש, אך אמרה, "וכנראה הפעלתי את היד השמאלית והיא נפצעה". לשאלת בית המשפט הבהירה, "לא הייתי מרוכזת, בעלי נרצח לי מול העיניים, בסוף האירוע הזה אומרים לי היד שלך מלאה דם".
אם כן, ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת, מעבר לספק סביר, כי הדם על ידה של רותי, היה תוצאה של דקירתם ופציעתם של שני האנשים שדקרו את המנוח.
עבירת האיומים, מיוחסת לנאשם נוכח התקרית שאירעה במקום עבודתו, משרדו, של משה איינהורן. העד זימן משטרה ואף אחיינו יוסף מנדל הגיע למקום, ונראה כי חש מאוים. העד תיאר התנהגות מתלהמת, לרבות הפלת כוננית, אולם בכל הנוגע לאיומים מפורשים, לא הוברר דיו מה בדיוק נאמר והאם השיחה כללה גם איום מפורש.