ואכן, משקלה הראייתי של שתיקת הנאשם עשוי להיות מושפע מהסבר מניח את הדעת הניתן לשתיקה זו, העשוי לגרוע מהערך המחזק שיש לראיות המפלילות...  אין די בהסבר סתמי לשתיקה, והוא אינו יכול להיות נעוץ ברצון להימנע מהפללה עצמית...  עצת עורך דין להימנע ממסירת עדות לא נתקבלה כהסבר סביר לשתיקה [...]".

142. אשר על כן, שתיקתו האדוקה של הנאשם בחקירות בנוגע לשאלות מהותיות שהוצגו לו ולראיות מפלילות, כפי זכותו, פועלת לחובתו בשני מישורים: היא הפכה את עדותו בבית המשפט לעדות כבושה, שמשקלה מועט. נוסף על כך, בחירתו לשתוק בחקירותיו היא כשלעצמה מחזקת את ראיות התביעה נגדו.

עדות הנאשם בבית המשפט

143. הנאשם הציג עצמו בעדותו בבית המשפט כך: אשביר טארקין בן 26, שישה אחים, עכשיו אנחנו חמש. ויש לי הורים טובים".  הנאשם נשאל על אודות המיוחס לו בכתב האישום והשיב: "אני לא יריתי באף אחד כמו שאמרתי עד עכשיו וזהו אין לי מה להגיד" (עמ' 549 לפרוט').  הנאשם אישר כי הוא מכיר את המתלונן והוא גר לידו בשכונת מגוריהם, פגש בו מספר פעמים, ולדבריו הם לא היו חברים, אך גם לא מסוכסכים.  הנאשם הכחיש קשר בין המתלונן לבין תלונתו במשטרה על הונאה (עמ' 549-550 לפרוט').  הנאשם אישר בעדותו כי הוא מתגורר ברחוב סהרון 8, דירה 4, עם משפחתו, הוריו ואחיו (עמ' 552 לפרוט').  הנאשם אישר שאיבד אח, ומסר כי בשל כך משפחתו מוכרת בקהילה האתיופית.  "כולם מכירים אותנו מזה" (עמ' 558 לפרוט').

הנאשם מסר כי נעצר מתחת לבניין מגוריו ליד המחסן, מבלי שנמסרה לו עילת המעצר, ונערך עליו חיפוש והשוטרים ביצעו חיפוש במחסן, שעה שהוא עצמו היה מחוץ למחסן, ולאחר מכן ביצעו חיפוש בדירתו, שבמהלכו היה נוכח במקום, עם אמו ואחותו.  בחקירתו החוזרת מסר הנאשם שלא ראה את החפצים שהוציאו השוטרים מהמחסן בזמן החיפוש (עמ' 621 לפרוט').  הנאשם מסר כי בעת מעצרו ביקש מהשוטרים להיוועץ בעורך דין, והובטח לו שיאפשרו לו והוא נלקח לתחנת המשטרה (עמ' 551 לפרוט').

הנאשם נשאל על הכינוי "יאיו" וטען שאין לו כינוי, וכי לא ידוע לו והוא לא שמע, כי כך בני משפחה וחברים מכנים אותו (עמ' 553 לפרוט').  כשנאמר לנאשם כי בדו"ח פעולה שערך השוטר עמנואל אביב (ת/12) נרשם שבשיחתו עם אמו היא נשאלה מי זה "יאיו", והיא השיבה שמדובר בבנה, טען הנאשם שהוא לא מאמין לשוטרים (עמ' 555 לפרוט').  לנאשם הוצג כי בדו"ח הפעולה שמילא השוטר זיו סרדס (ת/8), אשר פגש בו במחסן בית מגוריו, נרשם כי הנאשם מסר לו ששמו אשביר טארקין, לרבות מספר תעודת הזהות שלו, והוא ציין בפני השוטר שהוא נקרא "יאיו".  הנאשם אישר כי שמו אכן אשביר טארקין, ואישר את נכונות מספר תעודת הזהות שלו כפי שנרשם בדו"ח, אך הכחיש כי אמר את הכינוי "יאיו", וטען כי אין לו כינוי כזה (עמ' 557 לפרוט').  כשנאמר לנאשם שהשוטר אדנה, המשמש כמש"ק הקהילה האתיופית, מסר בעדותו שהוא מכיר אותו ואת משפחתו, וכי אמו של הנאשם מכנה אותו "יאיו", השיב הנאשם שהם אכן משפחה מוכרת, אך שב והכחיש את הכינוי המיוחס לו (עמ' 559-560 לפרוט').