בחוות דעתו אף ציין ד"ר קוטיק, כי "על סמך ממצאי הנתיחה בגופת המנוח דיאר עומרי, שנת לידה 2004, הריני לחוות דעתי כי מותו נגרם מהלם ממקור לבבי (cardiogenic shok) בעקבות מעבר קליע דרכו (סומן 5א')." כן נקבע, כי "הלם ממקור לבבי במקרה זה נגרם בעקבות פגיעה ישירה בשלמות חדרי הלב והמחיצה שביניהם. נזק כזה פוגע ביכולת הלב לפועל כמשאבה, ואזי חלה ירידה מהירה בלחץ הדם, נפגעת אספקת הדם לאיברים החיוניים, ביניהם המוח והלב עצמו, ונגרם מוות תוך זמן קצר. הנזק שנגרם לריאה השמאלית בעקבות מעבר הקליע יכול היה לגרום לקיפוח נשימתי ולהחיש את המוות".
20. בחוות דעתה דחתה חברתי את טענתו של הנאשם לפיה, מדובר בפליטת כדורים שלא באופן רצוני. מסקנתה זו מקובלת עליי, כאמור. על ידי הנאשם לא הושמעה טענה אחרת בהקשר לאותן שתי יריות. ולפיכך, בהינתן מיקום וטווח הירי, ניתן לדידי לקבוע כי הנאשם ראה מראש את התרחשות התוצאה הקטלנית, כאפשרות קרובה לוודאי, ולפיכך, יש לראותו כמי ששם לו למטרה לגרום לתוצאה הקטלנית ובמילים אחרות כמי שהתכוון לבצע את הרצח לפי סעיף 20 (ב) לחוק. בנסיבות העניין, הן בהיבט של צפיות, ואף בהיבט הנורמטיבי, קשה להלום כי מי שיורה 2 כדורים מטווח כל כך קרוב לפלג גופו העליון של קורבנו, כאשר אחד מתוכם פגע פגיעה ישירה בליבו של המנוח והביא למותו, אינו צופה ברמה גבוהה של ודאות, כי יגרום לתוצאה הקטלנית, כפי שאכן אירע בפועל למנוח.
21. יש לזכור, כי הנאשם, על פי עדותו, שירת בשירותו הצבאי הסדיר כלוחם בפלוגת החבלה וההנדסה בגולני וכן כלוחם במילואים ביחידת קומנדו. עד למעצרו, כך לדבריו, שירת בשירות מילואים פעיל. גם אלמלא אישורו את ניסיונו בהפעלת נשק (ראו הסבריו של הנאשם בהקשר זה, בעמ' 524 שורות 15- 25 לפרוטוקול, וראו, בנוסף, אישורו לפיו את האקדח הוא מחזיק ברישיון, בעמ' 563 שם, בשורה 21), עומדת לחובתו חזקת המודעות הכללית, חזקה שהיא "חְַזָקָה" ביותר בעניינו, בשים לב לנתוניו דלעיל של הנאשם, ושלא נסתרה, ולפיה אדם מודע לתוצאות הצפויות כתוצאה ממעשיו. כמו כן, בהתנהלותו במהלך האירוע הראה הנאשם את שליטתו בנשק. כשרצה לירות באוויר ולהפסיק ידע הנאשם לעשות כן, וכך גם כשבחר, בהמשך, לחדש את הירי.
22. ואם תרצה לומר כי מדובר בירי שבוצע במהלך התגוששות, אגב מגע בין הנאשם לבין המנוח, כך שלא ניתן לקבוע שמיקום הירי היה מכוון וייתכן וזה היה מקרי, הרי שלדידי, קיימות אינדיקציות אחרות למכביר המלמדות על הלך נפשו של הנאשם במקרה דנן. בנסיבות העניין, סבורני, כי אין להיגרר אחר מבוקשו של ב"כ הנאשם לבודד את חלקו השני של האירוע מיתר החלקים ויש מקום לבחון את האירוע בכללותו, כמקשה אחת, וזאת ביתר שאת בשים לב למשכו הקצר ולהשתלשלות העניינים במהלכו והזיקה הברורה בין החלקים השונים, כמשתקף מן הסרטון המתעד אותו. פילוח האירוע לשלושה חלקים נפרדים, כפי שהזמיננו לעשות הסנגור, נראה בנסיבות העניין מלאכותי וחוטא למציאות.