ראו לעניין זה גם דבריו של בית המשפט העליון בערעור פלילי 8577/22 סרגיי יפימוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו](21.4.2024), לפיהם: "עבירת הרצח הבסיסית, בדומה לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות, מחייבת יסוד חפצי של אדישות או כוונה ביחס לגרימת מותו של אדם (סעיף 300(א) וסעיף 301א(א) לחוק). ההבחנה בין אדישות - שוויון נפש לאפשרות גרימת המוות (סעיף 20(א)(2)(א) לחוק) לבין כוונה - מטרה לגרום למוות (סעיף 20(א)(1) לחוק) היא פעמים רבות הבחנה מורכבת מבחינה ראייתית. כפי שסקרתי בהרחבה רק לאחרונה בעניין יאסין, להבחנה זו נותרה משמעות גם לאחר תיקון 137 לחוק (חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019, ס"ח 230 (להלן: הרפורמה בעבירות ההמתה)), בעיקר ביחס לחומרת העונש במקרה של עבירת הרצח הבסיסית (שם, בפסקאות 34 - 43." (להלן: "עניין יפימוב").
17. ומן הכלל אל הפרט. ממצאי העובדה שהוכחו בפנינו ועליהם עמדה בהרחבה חברתי השופטת שטרית בחוות דעתה, ואשר, כאמור, מקובלים עליי, סוכמו על ידה (בסעיף 361 לחוות דעתה), כדלקמן: "כפי שנקבע לעיל, עם תחילת האירוע, הנאשם יצא מרכבו כשהוא אוחז אקדח בידו, התקרב לעברו של המנוח וירה מספר כדורים באוויר. בהמשך, כאשר המנוח חזר לרכבו, הנאשם ירה בשנית מספר כדורים באוויר. בשלב זה יצא המנוח שוב מרכבו והתנפל על הנאשם, אשר עדיין החזיק באקדח. כפי העולה מהסרטון המתעד את האירוע המנוח ניסה להוציא את האקדח מידי הנאשם, תוך כדי החלפת מהלומות, עד אשר השניים נפלו על הארץ והמשיכו בהתגוששות. תוך כדי המאבק על הקרקע, הנאשם ירה שני כדורים אשר פגעו במנוח ואחד מהם הביא למותו. המנוח התרומם ונמלט חזרה לרכבו, בעוד הנאשם נעמד על רגליו וירה לעבר גבו שלוש יריות, אשר לא פגעו במנוח" (ההדגשה במקור, א.א.א.).
18. ממצאים אלה, כך לדידי, מבססים כנדרש התקיימותו של יסוד הכוונה בנאשם בעת ביצוע יסודותיה העובדתיים של עבירת הרצח ואינם עולים בקנה אחד עם יסוד האדישות. בנסיבות העניין, כך סבורני, ממצאים אלה אינם מותירים ספק סביר אשר ממנו זכאי ליהנות הנאשם. ואסביר.
19. כאמור, לעניין סיבת המוות העיד בפנינו ד"ר אנדרי קוטיק, רופא במכון לרפואה משפטית באבו כביר, ובאמצעותו הוגשו מסמך בדבר ממצאים ראשוניים מבדיקת המנוח (ת/81), מכתב הבהרה בעניין נתיחת גופת המנוח (ת/82), חוות דעת מומחה (ת/83) ודיסק תמונות (ת/141). מעדותו, סופו של יום, עלה, כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מכדור שנורה מטווח קרוב, של כמטר, לעבר הנאשם ופגע "בחזה מימין, במרחק כ- 2 ס"מ מקן האמצע וכ- 43 ס"מ מפסגת הקדקוד ..." כאשר, "בבדיקה לעומק, תעלת מעבר הקליע בכיוון אחורה, מטה ומעט שמאלה, עוברת דרך עצם החזה, בגובה הצלע הרביעית, דרך החדר הימני של הלב, המחיצה הבין-חדרית ודופן החדר השמאלי, דרך הריאה השמאלית, ודרך הצלע השמינית בקו שבין השכם לסמוך לעמוד השדרה".