30. על החלטתו, באותו שלב, "לנטרל" את המנוח חזר הנאשם לא פעם ולא פעמיים במהלך עדותו בפנינו, כמתואר על ידי חברתי, ואף עובר לכך, במהלך חקירתו במשטרה. גם על כך עמדה חברתי בפירוט במסגרת חוות דעתה. הנאשם אף הסביר, כי ירה לכיוון מרכז גופו של המנוח בגלל שהוא היה מותש ובמצב זה, קשה לפגוע ברגל ממרחק באמצעות אקדח. לכן, הוא כיוון למרכז המסה כדי להגדיל את סיכויי הפגיעה. התירוץ שנתן לפועלו כאמור, הנעוץ בחששו מכך שהמנוח יביא מרכבו 'משהו' שבאמצעותו יהרוג אותו, נדחה, ובצדק, על ידי חברתי. נכון הוא שאותן יריות לא פגעו במנוח, ואולם, לדידי, יש בעצם הליכתו הנחושה של הנאשם לעבר המנוח לאחר ביצוע הירי הקטלני כשהאקדח שלוף בידו, מוכן לפעולה והירי שבוצע לעבר גבו של המנוח, ולא פגע בו, כדי להצביע על רצף פעולותיו של הנאשם, אשר גמלה בליבו ההחלטה לקטול את המנוח.
31. ודוק: הנאשם ראה את המנוח מנסה לעזוב את המקום ולא מיהר להגיע אל רכבו, אלא המטיר עליו את הכדורים האחרונים בנשקו עד גמר התחמושת במחסנית. נכון הוא כי ירי זה לא פגע במנוח, אך, לדידי, יש גם יש בו כדי ללמד על הלך נפשו ולרבות על נחישותו של הנאשם אשר גמר אומר להמית את המנוח. כך או כך, על ידי הנאשם לא ניתן הסבר הגיוני, מדוע לא עזב את המקום ותחת זאת המשיך לירות, אילולא הכעס והרצון להמית את המנוח.
32. איני רואה כיצד ניתן ליישב בנסיבות מספר כה רב של יריות אלא עם ביטוי ברור לרצון להמית. העובדה שרק שני כדורים פגעו במנוח ורק אחד מהם הביא סופו של יום למותו, אין בה ללמד לדידי כי הנאשם לא חפץ במותו של המנוח. היורה מספר יריות כה רב, מגלה לכאורה דעתו כי חפץ בפגיעה וכי הניח שאחת מיריותיו עלולה להיות קטלנית, ועל כן המשיך בזממו. במיוחד אמורים הדברים בשים לב לכך שהמנוח, לאחר שנורה בליבו, הצליח בכוחותיו האחרונים לצעוד חזרה לכיוון רכבו ורק אז, לאחר שנורה לעברו מקבץ הירי האחרון שלא פגע בו, התמוטט ונפל ארצה.
33. לא נעלמה מעיניי טענתו של הנאשם, במהלך חקירתו במשטרה, לפיה גם כשכיוון למסת גופו של הנאשם, בחלקו השלישי של האירוע, התכוון 'רק' לפגוע בו, אולם, בשים לב לגרסאותיו המשתנות של הנאשם, ואשר, כפי שנקבע בחוות דעתה של חברתי, אינן בהכרח אמת צרופה, אינני מקבלת אף את טענתו זו. בהקשר זה אציין כי התרשמתי מהיעדר מהימנותו של הנאשם. מדובר במי שמהרגע הנורא בו ירה למוות במנוח, הֵחֵל במסכת שקרים שנועדו להרחיק ממנו את האשמה. הדרך בה נהג בשלבים הראשונים לאחר האירוע, בעת שאסף את אחותו קריסטינה והורה לה לשקר בנוגע לזהות הנהג ברכב, והתנהלותו במהלך שמיעת ההליך הייתה המשך ישיר להתנהלות שתוארה לעיל.