81. עוד טען ב"כ הנאשם, כי יציאת הנאשם מרכבו תוך שליפת אקדחו וביצוע ירי אזהרה באוויר לא באה בחלל ריק, אלא על רקע התקופה בה התרחש האירוע, האזור הגיאוגרפי בו התרחש ונוכח חשדו של הנאשם, כי הוא ניצב בפני אירוע פח"ע ולא אירוע של מריבה בכביש. כן הדגיש, כי לשיטתו, גם אם הנאשם לא היה פועל כפי שפעל מתוך חשש שהמנוח הינו מפגע, הרי שעדיין התנהלות הנאשם אינה שוללת ממנו את תחולת סייג היעדר השליטה. כך טען, כי תגובה אינסטינקטיבית של הנאשם למצב סכנה בדמות התייצבות אל מול פני הסכנה במטרה לנטרל את האיום בדרך שאינה פוגענית, בדמות ירי באוויר, אינה יכולה להיות כזו השוללת ממנו את תחולת הסייג. מעבר לעובדה, שלא ניתן לראות בהתנהגות זו, בנסיבות העניין, משום מעשה פסול כשלעצמו, הרי שבשום שלב לא העלה הנאשם בדעתו, ואף לא יכול היה להעלות בדעתו, כי מעשיו אלו, אשר כל תכליתם להרחיק את הסכנה מעליו ולמנוע עימות פיזי עם המנוח, יובילו לתוצאה ההפוכה.
82. על כך הוסיף ב"כ הנאשם, כי למן הרגע הראשון טען הנאשם באופן עקבי, כי התנהלותו של המנוח, בשילוב המצב הביטחוני באותה התקופה והאזור הגיאוגרפי בו הוא מתגורר ובו אירע האירוע, הובילוהו לחשוב כי מדובר באירוע פח"ע, הלך רוח אשר ממנו נגזרו התנהגותו ותגובותיו. גרסתו זו של הנאשם לא רק שלא נסתרה, אלא שהיא אף מוצאת תימוכין בעדויות עדי התביעה דוגמת הרבש"צ בן שימול ואיש המשטרה ותושב היישוב אסף כהן. כך טען, כי הלך רוחו של הנאשם ולפיו, מיד כאשר פתח המנוח את דלת רכבו התעורר חשדו של הנאשם כי מדובר באירוע פח"ע, שולל כל אפשרות לסווג את מעשי הנאשם בהמשך האירוע, היינו, יציאתו מהרכב, ביצוע ירי אזהרה ראשון ובהמשך ירי אזהרה שני, כמעשה פסול. קביעה שכזו לא רק שאינה מוצדקת מבחינה משפטית, אלא אף אינה נכונה מבחינה ערכית ונורמטיבית.
83. לעמדת ב"כ הנאשם, קביעה לפיה איש מילואים ביחידה מובחרת, הנושא נשק כדין והנקלע לסיטואציה בה הוא סבור, אף אם בטעות, כי היא אירוע פח"ע ומתייצב מול אותו מפגע לשיטתו, תוך שהוא מקפיד לא לפגוע בו כל עוד הוא אינו מזהה כלי נשק בידיו ועל אף אינספור הזדמנויות לעשות כן, אינה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מאזרח ישראלי, ודאי במציאות הביטחונית ששררה בארץ באותה עת. לפיכך, העובדה שהנאשם סבר בכנות ועל סמך נתונים אובייקטיביים אשר תמכו בחששו הסובייקטיבי, כי האירוע הינו אירע פח"ע, יש בה כדי להביא, כשלעצמה, לקביעה שאין לראות בהתנהגותו משום התנהגות פסולה.