121. לדברי העד, הנאשם זגזג בחקירתו השלישית בין שתי גרסאות. האחת, כי נפלטו מהאקדח שני כדורים על הרצפה, דבר התואם, לשיטת העד, את דברי הנאשם לשוטר בזירה כי ירה באוויר עד שהיה צריך לירות במנוח שני כדורים. השנייה, כי ירה במנוח שלושה כדורים מאחור כאשר התרחק לרכבו, אך אמר לשוטר בזירה שירה רק שניים כדי לא להצטייר כרוצח. העד אישר, כי הטיח בנאשם בחקירתו השלישית כי אמר לשוטר בזירה שירה במנוח שני כדורים, מפני שלסברתו, הנאשם ידע שהוא ירה במנוח שני כדורים בזמן המאבק על הרצפה, אך לאחר מכן שינה את גרסתו.
122. העד נשאל מדוע חברתו של הנאשם לא הובאה לחקירה פעם נוספת לאחר שהתקבלו תוצאות פריקת הטלפון של הנאשם ובהן, ההודעות שהוחלפו בינה לבין הנאשם. העד השיב, כי לא ראה טעם להביאה שוב לחקירה לאור זאת שהיא סובלת מבעיות אישיות רבות, כמו גם לאור העובדה שההודעות בין השניים מדברות בעד עצמן.
ד"ר אנדרי קוטיק:
123. ראו בהקשר זה עמ' 122 - 131 לפרוטוקול הדיון מיום 1.7.24. העד הינו רופא במכון לרפואה משפטית באבו כביר. באמצעות העד הוגש מסמך בדבר ממצאים ראשוניים מבדיקת המנוח (ת/81), מכתב הבהרה בעניין נתיחת גופת המנוח (ת/82), חוות דעת מומחה (ת/83) ודיסק תמונות (ת/141).
124. בעדותו הסביר העד, כי חוות דעתו הראשונית, שהכילה ממצאים ראשוניים, הייתה שגויה מבחינת כיווני הירי, כאשר פצעי כניסת הקליע שתוארו היו בגב. אולם, לאחר מחשבה שנייה והתייעצות עם עמיתיו, הגיע העד למסקנה, כי פצעי כניסת הקליע הם מקדימה והיציאה בגב, כפי שנכתב בחוות דעתו הסופית. העד ציין, כי בכתיבת חוות הדעת הראשונית היה תחת השפעת סרטון האירוע, אשר גרם להטיה קוגניטיבית. העד הסביר, כי סביב פצעי כניסת הקליע היו סימני ירי משניים ברורים כמו השחרה, חריכה ופצעי שפשוף נקודתיים שיכולים להתיישב עם גרגירי אבק שריפה. כן ציין, כי באפשרותו להעריך שמדובר בירי מטווח קרוב. בהקשר זה הבהיר, כי מדובר בטווח של פחות ממטר, אם כי אין באפשרותו לקבוע האם מדובר בסנטימטרים בודדים או בעשרות מ"מ. הדבר תלוי גם בסוג התחמושת, סוג אבק השריפה, אורך הקנה ועוד. העד הדגיש, כי ההערכה בהקשר זה אינה מדויקת וכי באפשרות מז"פ לבצע הערכה מדויקת יותר.
125. העד מסר, כי אפשרי שאדם יפגע בליבו ויהיה מסוגל לרוץ את המרחק שרץ המנוח לרכבו. בהקשר זה הסביר, כי בספרות הרפואית ישנן עדויות לכך שגם לאחר פגיעה קטלנית בלב, אדם עדיין מסוגל לבצע פעולות מסיביות כגון ריצה של עשרות מטרים שכן עדיין קיימת אספקת דם למוח מפעימת הלב הקודמת שהייתה. עוד הסביר העד, כי במקרים מסוימים קשה להבחין בין פצע כניסה לבין פצע יציאה, מה שהוביל לטעותו בממצאיו הראשוניים. כך למשל, כאשר במקרה בו הנבדק נשען על משטח חם, אז נוצר פצע יציאת קליע נתמך, הדומה לפצע כניסה. העד הסביר, כי במקרה דנן ישנם ממצאים די חד משמעיים המבחינים בין פצע כניסה לבין פצע יציאה נתמך, כאמור, והתומכים במסקנתו הסופית. בין ממצאים אלה תיאר העד השחרה סביב הפצע, סימני שפשוף זעירים הנגרמים מכניסה של אבק שריפה והתקלפות עור.