רניאל שלמה:
139. ראו בהקשר זה עמ' 183 - 186 לפרוטוקול הדיון מיום 4.7.24. העד הינו תושב גן נר. באמצעות העד הוגשו סרטונים שצילם העד (ת/38), תמונה ממצלמת שער הכניסה לישוב (ת/143), ושרטוט שערך העד (ת/144).
140. בעדותו מסר העד, כי במועד האירוע יצא מביתו בגן נר לכיוון עפולה. כשהגיע לשער הישוב, הגיע מולו רכב שחור קטן שנסע במהירות גבוהה מאוד, אותה הגדיר העד כ"יוצאת דופן". כ-200 מ' אחרי השער, סמוך לפניה לאזור התעשיה, עמד רכב ונהג הרכב אמר לו שלא ימשיך מכיוון שיש יריות. העד חזר אחורה לישוב, אך התחרט ויצא חזרה, מתוך מחשבה שייתכן ומדובר בפיגוע ומישהו צריך עזרה. מספר מטרים קדימה, העד ראה אדם שוכב ליד ג'יפ לנד קרוזר לבן ואנשים מתחילים לעזור ולסייע. העד ציין, כי היה במקום ילד שצעק שהיה שם חיסול, שהוא ראה אותם רבים ושהוא צילם הכל. כשהעד עמד ליד המנוח, מישהו, ככל הנראה אותו ילד, אמר "הנה הוא חזר". אז העד ראה מישהו אזוק ובתוך הרכב שראה מקודם ואשר נסע מולו במהירות גבוהה, ישבה אישה שנראתה מבועתת ומפוחדת. העד שלל כי ראה כלי תקיפה בזירה.
141. העד נשאל מדוע חשב בתחילה שמדובר בפיגוע והסביר, כי זו המדינה שאנחנו חיים בה וכי באזור שלהם אין ירי של חמולות, או של עבריינים. העד תיאר, כי פניה של האישה שישבה ברכב היו מפוחדים מאוד והיא נראתה כמי ששרויה בצער עמוק. העד ציין, כי הוא אינו מכיר אותה.
רס"מ סאמח חרב:
142. ראו בהקשר זה עמ' 186 - 238 לפרוטוקול הדיון מיום 4.7.24. העד הינו שוטר במפלג רצח. באמצעות העד הוגשו חקירת הנאשם מיום 16.5.23 (ת/6, דיסק ת/6א, תמלול ת/6ב), דיסק תיעוד בדיקת רכב המנוח (ת/34), מזכרים (ת/32, ת/100, ת/135, ת/137, ת/139), ודו"ח אודות נטילת אמצעי זיהוי (ת/101).
143. בעדותו מסר העד, כי הודעת הנאשם ת/6 נגבתה על ידו על סמך ממצאי החקירה וכי ההודעה ניתנה באופן חופשי ומרצון.
144. בחקירתו הנגדית הופנה העד לשלב בו המנוח חזר לרכבו לאחר שהנאשם ירה באוויר ונשאל, מה מנע מהמנוח לנסוע באותו רגע מהמקום. העד השיב, כי דלת רכבו של המנוח הייתה פתוחה והנאשם עמד ליד דלת הרכב, באופן שמנע מהמנוח לנסוע. העד נשאל אם נערכה בדיקה האם המנוח ניסה לחייג למשטרה באותו שלב והעד השיב, כי ייתכן שהטלפון של המנוח נבדק ונפרק, אולם הוא עצמו לא בדק זאת. בפני העד נטען, כי בחקירתו הוטח בנאשם, כי המנוח ניסה לסגור את דלת הרכב אך הנאשם מנע זאת ממנו. בהקשר זה נשאל העד והשיב, כי לא מדד את המרחק בין המקום בו ישב המנוח ברכב, בהנחה שישב באופן בו תיאר הנאשם, לבין ידית דלת הרכב. כן מסר, כי הוא אינו יודע האם הדלת הייתה פתוחה עד הסוף, אם לאו. בפני העד הוצג שהנאשם אמר בחקירתו שהמנוח לא ניסה לסגור את הדלת, אלא הדלת זזה בשל תנועת המנוח ברכב וכי אם המנוח היה סוגר את הדלת ונוסע הכל היה בסדר. בהקשר זה השיב העד, כי הנאשם עמד במקום בו דלת הרכב צריכה להיסגר. העד שלל, כי רכבו של המנוח נלקח על ידי המשטרה לזירה על מנת להעמידו בשיפוע ולבדוק האם תזוזה של אדם בתוך הרכב מובילה לסגירת הדלת. העד ציין, כי נערכה לרכב בדיקת תקינות וכן בדיקה טכנית, אולם לא נבדקו נתונים כגון סוג מתלי הרכב. העד הדגיש, כי המנוח ישב בתוך הרכב ולא זז ממקומו ולכן, אין סיבה כי תנועה שעשה תוביל לתזוזה של הדלת.