312. עם זאת, לאור העובדה, כי הנאשם ירה באקדח באוויר ולא ירה לעברו של המנוח, הרי שסבורני, כי לא היה בכוונת הנאשם להביא למותו של המנוח בשלב זה של האירוע. אין חולק, כי לו רצה הנאשם במות המנוח בשלב זה, או אף בפגיעה גופנית במנוח, הרי שלא הייתה לו כל מניעה לעשות כן והוא יכול היה לירות במנוח ולפגוע בו. העובדה שהנאשם לא עשה כן מלמדת, כי בשלב זה של האירוע, הנאשם אמנם פעל באופן שאינו נחוץ ושאינו מידתי, אך לא חפץ במות המנוח, או בפגיעה בו באמצעות שימוש באקדח.
חלקו השני של האירוע
313. חלק זה כולל את המאבק בין הנאשם לבין המנוח אשר החל לאחר הירי השני של הנאשם באוויר ליד רכב המנוח, הגעתם של השניים לשול הנגדי של הכביש ליד המעקה, התגוששותם על הארץ וירי שני כדורים מאקדחו של הנאשם, אשר אחד מהם הביא לבסוף למות המנוח.
314. על פי הנטען בכתב האישום, תגרת הידיים שהתלקחה בתוך הטויוטה כשהמנוח ישוב במושב הנהג, נמשכה אל מחוץ לרכב, לכל רוחב הכביש ועד למעקה בצידו השני של הכביש. כל אותה עת, בעודו מתקוטט ומחליף מהלומות עם המנוח, אחז הנאשם באקדחו הדרוך. בסמוך למעקה, נפלו הנאשם והמנוח ארצה והמשיכו להתגולל ולהחליף מהלומות. בתוך כך, ירה הנאשם במנוח שתי יריות בפלג גופו העליון, מטווח קרוב: האחת בחזהו והאחת בכתפו וזאת, על פי הנטען, בכוונה להמיתו.
315. בהקשר זה יצוין, ראשית, כי בתחילה הסברה הייתה, כי הירי שהביא למות המנוח בוצע על ידי הנאשם לאחר שלב זה של המאבק וכאשר המנוח קם ונמלט חזרה לרכב הטויוטה. זאת, בהתאם לחוות דעתו הראשונית של ד"ר אנדריי קוטיק מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר מיום 24.5.23 (ת/81).
בחוות דעת ראשונית זו, שכותרתה "ממצאים ראשוניים", סיכם ד"ר קוטיק את הממצאים העיקריים והם: פצע כניסת קליע בגב - מעבר תעלת הקליע דרך הלב והריאה השמאלית ופצע יציאת קליע בחזה, פצע כניסת קליע בכתף השמאלית (בצד האחורי) - מעבר תעלת הקליע דרך הרקמות הרכות ופצע יציאת קליע בקדמת הכתף השמאלית, פצעי שפשוף בראש ובגף הימני התחתון, סימני טיפול רפואי - פצע חתך כירורגי בגו משמאל.
נקבע, כי על סמך ממצאי נתיחת המנוח, "מותו נגרם מנזק חבלתי חמור ללב ולריאות בשל מעבר תעלת הקליע דרך הגו. כיוון מעבר תעלת הקליע מאחורה קדימה.
בנוסף נמצא פצע כניסת קליע בכתף משמאל בצד האחורי עם מעבר תעלת הקליע דרך הרקמות הרכות של הגו בכיוון מאחורה קדימה". צוין, כי מעבר של תעלת קליע זה לא פגע באיברים החיוניים ולפיכך, קרוב לוודאי, לא תרם למוות.