בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו תב"ע נא/888-3
עאדל קיזל ואח' התובעים
מדינת ישראל – משרד המשטרה, שירות בתי הסוהר הנתבעת לפני אב-בית הדין (סלע), נציג העובדים (וולף)
ונציג המעבידים (הוברמן)
א' מי-טל – בשם התובעים; ע' גינצבורג – בשם הנתבעת.
פסק-דין
.1מר עאדל קיזל ואחרים (להלן - התובעים) הגישו תביעה נגד מדינת ישראל
(להלן - הנתבעת) ליתן פסק-דין הצהרתי, לפיו הסוהרים המשרתים בשטחים זכאים לתוספת שק"ד החל מספטמבר .1984
.2בתיק זה העידו, מטעם התביעה, מר סופר צדוק ומר ראובן גוטמן ומטעם ההגנה מר עמית שטרייט.
.3מתצהיר מר סופר צדוק עולות העובדות כלהלן:ו
א) העד, שהינו התובע מס' 4בתיק זה, עבד בשירות בתי הסוהר מחודש אפריל 1960ועד חודש אפריל 1990, המועד בו פרש לגמלאות; ב) התובעים משרתים כסוהרים בשב"ס; ג) שכר הסוהרים זהה או אמור להיות זהה לשכרם ולתנאי שכרם של שוטרי משטרת ישראל לרבות שוטרי מג"ב; ד) השוטרים, לרבות שוטרי מג"ב בתקידים מבצעיים, למעט תפקידי מינהלה, המשרתים ב"שטחים", מקבלים או זכאים לקבל, החל מחודש ספטמבר 1984תוספת שכר הקרויה "תוספת שק"ד" המשולמת בשל שירותם בשטחים; ה) סוהרים בבתי הסוהר, לרבות התובעים, וכן שוטרים וסוהרים בתפקידי מינהלה, החלו לקבל את תוספת שק"ד החל מחודש פברואר 1988; ו) השיקולים שעמדו בבסיס החלטת נציבות שב"ס או מדינת ישראל לשלם את תוספת שק"ד מחודש פברואר 1988הם אותם שיקולים לפיהן היתה הנתבעת חייבת לקבל את ההחלטה בחודש ספטמבר 1984או ליישמה באותה עת; ז) ההחלטה להעניק את תוספת שק"ד לסוהרים ובכללם התובעים רק החל מחודש פברואר 1988נעשתה באורח שרירותי וללא כל הצדקה עניינית; ח) אי-יישום ההחלטה לשלם את תוספת שק"ד החל מחודש ספטמבר 1984יש בה משום קיפוח והפליה שלא כדין של סוהרים ובכללם התובעים הממלאים את כל התנאים לקבלת התוספת, דהיינו שירות בשטחים; ט) בכך שהתובעים משרתים בשטחים ממלאים הם אחר התנאים לקבלת תוספת שק"ד.
.4א) כאשר נשאל העד, בראשית חקירתו הנגדית, ממתי מר עאדל קיזל - התובע מס' 1- החל לשרת בשב"ס, השיב שאינו יודע, וגם לשאלה באילו תפקידים שירת התובע מס' 1מאז שהחל לעבוד בשב"ס - השיב שאינו יודע, שכן אין הם משרתים באותו בית סוהר; ב) גם לשאלה ממתי משרת מר קחלון משה - התובע מס' 2- בשב"ס לא ידע העד להשיב. כל שידע הוא שהתובע מס' 2ותיק מאד ולגבי התפקידים בהם שימש התובע מס' 2- "עד כמה שידוע לי הוא עבד באפסנאות"; ג) לגבי אנואר מועד - התובע מס' 3- ידע העד לומר שהוא משרת בשב"ס מ- 1967לערך "בתפקידים ביטחוניים. שירתתי איתו חלק מהתקופה... אני שירתתי איתו גם בבית הסוהר בשכם וגם בטול-כרם";
ד) כאשר נשאל העד, מניין לו ששכר הסוהרים זהה או אמור להיות זהה לשכר ולתנאי שכר של שוטרי משטרת ישראל לרבות מג"ב, השיב הוא:נ "זאת ידיעה מתוך פקודת בתי הסוהר. מאז שהתגייסתי דין סוהר כדין שוטר... אני לא זוכר באיזה סעיף (זה כתוב - א.ס.), גם בקורסים שעברנו ובכל ההרצאות בענייני שכר הדגישו את זה"; ה) את העובדה, שהשוטרים, לרבות שוטרי מג"ב בתפקידים מבצעיים, למעט תפקידי מינהלה, המשרתים בשטחים מקבלים מחודש ספטמבר 1984תוספת שק"ד המשולמת בשל השירות בשטחים, יודע העד מהעובדה שעבד בשטחים "וידעתי את זה כל הזמן... אני עבדתי יחד איתם באותה תחה בשטחים ושמעתי את זה מפיהם. גם ראיתי את זה בתלוש שלהם"; לשאלה, באילו תלושים הוא ראה את זה, השיב העד שבתלושי השכר של "שוטרים במיגזר הבטחוני. אינני יכול לזכור שם. אני נמצא בפנסיה כבר כ- 3שנים", והוא ראה זאת בשנת 1984; ו) כאשר, בהמשך חקירתו הנגדית, נשאל העד, ממתי החלה המשטרה הכחולה לקבל תוספת שק"ד, השיב תחילה שזה היה בשנת ספטמבר 1984ושוטרי מג"ב קיבלו את התוספת כמה חודשים לפני כן. כאשר, בהמשך חקירתו הנגדית, נשאל העד:ב "אם אומר לך שהמשטרה הכחולה התחילה לקבל תוספת שק"ד רק ב- 86מה תאמר"; תשובתו היתה:ו "אני לא יודע מה להגיד. יכול להיות". ובהמשך הוסיף "אני בטוח ששמעתי שזה מ-84", ולשאלה:נ "זאת אומרת שכל האינפורמציה שלך מתי השוטרים קיבלו זה רק ממה ששמעת", השיב העד בחיוב; ז) לגבי השוטרים המינהליים השיב העד, שנדמה לו שהם החלו לקבל את תוספת שק"ד ב-.1988