בין השיטין הודתה התובעת שהיא לא הייתה בעלת הכשירות המקצועית שנדרשה לביצוע ההיבט האדריכלי וההיבט ההנדסי של התכנון, באופן שהתיר לה לבצע פעולות עיצוביות גרידא. על כן מסרה היבטים של התכנון שהיו אדריכליים והנדסיים לביצועו של המהנדס מייזל; למטרה זו אף התקשר מייזל באמצעות חברת מצוק שבבעלותו עם חברת מקורה בהסכם נפרד [סע' 23-21 ב-ת/4]. נובע מכך כי מצד הדין ניתן לייחס לתובעת לכל היותר רק את "החלק העיצובי של היקב לרבות עיצובו הפנימי", כהגדרתה שלה [שם, בסע' 23]. ואומנם, חרף טענות התובעת שהובאו לעיל על-אודות מעורבותה בתכנון האדריכלי של מבנה היקב גלום בעדותה הראשית אישור לכך שתרומתה לתכניות מבנה היקב התמצתה בעיצוב שאינו עולה כדי תכנון אדריכלי. בלשונה: "אני סיפקתי לנתבעים שירותי עיצוב של היקב מן המסד ועד הטפחות החל במבנה החיצוני של היקב, דרך תכנון סביבתי של גינה וכלה בעיצובו הפנימי של מבנה היקב" [סע' 25 ב-ת/4; ר' גם סע' 45 ל-ת/4 בו הבחינה התובעת בין הפן העיצובי ביצירה – שאותו ביקשה לייחס לעצמה, לבין פן אחר בתכנון שהיא אינה כשירה לעסוק בו, וכן סע' 46 בו הגבילה התובעת את חלקה לזכויות יוצרים בעיצוב היקב]. כפי שהובהר לעיל, לצד טענות אלה נכללו בתצהיר התובעת גם אמירות לא מעטות שביקשו לייחס לה את תכנון היקב [ר' בחלק זה, סע' 2(א)].
בין טענה זו – טענה לתרומה עיצובית גרידא לתכנון מבנה היקב – לבין טענות התובעת שניצבו ביסוד התובענה קיים פער מהותי [השוו לחלק ג סע' (1) לעיל]. נובע מכך שהתובעת הייתה גם הייתה חלק מצוות שעסק בתכנון – צוות שכלל את האדריכל האיטלקי ואת המהנדס המקומי מייזל, ושמבין הנמנים עליו הייתה היא היחידה שנעדרה את הכשירות המקצועית הדרושה לעיסוק בתכנון אדריכלי של מבנה היקב. נובע מכך כי תכנון מבנה היקב עשוי להיזקף לזכותם של האדריכל האיטלקי והמהנדס מייזל אך בשום פנים ואופן לא לזכות התובעת שאיננה אדריכלית ואינה מהנדסת. יש בכך כדי להעמיד באור הנכון את הטענה שניצבה בלב התובענה, לפיה "האדריכל האיטלקי שימש לנתבעים מעין יועץ טכני בלבד בעוד התכנון והעיצוב הארכיטקטוני נעשה ע"י התובעת ועל ידה בלבד" [סע' 21 לכתב-התביעה המתוקן]. פשיטא שהתובעת אינה עשויה לנכס לעצמה, לצרכי זכות יוצרים או כל זכות אחרת מוכרת בדין, יצירה תכנונית-אדריכלית שהדין כלל אינו מתיר לה עצמה ליצור.
כפי שיובהר מיד, לאותה תוצאה עצמה הובילה גם עדותו של מייזל.