ניכר שגם בהקשרים אחרים אין התובעת מקפידה ומדקדקת בהצגת כשירותה המקצועית כפי שהיא לאשורה. התובעת אישרה שבאתר האינטרנט שלה היא מופיעה כאדריכלית, אף שביקשה להישמע בטענה שהיא מוצגת שם כמי שאדריכלות הוא מקצועה [עמ' 22 ש' 16 עד 21 ו-24]. עוד טענה כי מכך שהיא אינה אדריכלית נובע שאין ביכולתה לחתום על תוכניות המוגשות לרשויות אך אין בכך כדי למנוע אותה מלעבוד כאדריכלית בכל הקשר אחר של המקצוע [עמ' 23 ש' 24-23]. מדובר בפלפולי מלים ריקים מתוכן. התובעת אינה אדריכלית; נובע מכך שהיא אינה עשויה לעסוק באדריכלות, כשם שמי שאיננו רופא לא ישמע בטענה שהוא בסך הכול עוסק ברפואה. תימוכין לכך יש גם בעדויותיהם של מומחי הנתבעים; כל אחד מהם הדגיש בתורו כי מבוקשה של התובעת לנכס לעצמה תכנון אדריכלי אשר חרג מכשירותה המקצועית בחסות שמו ו'אישורו' של המהנדס מייזל אינו דבר שהדין מאפשר או מכיר בו [עדות גבריאל, עמ' 70 ש' 29 - עמ' 71 ש' 2, ועדות בנדק, עמ' 74 ש' 8-4].
יחד עם זאת מסמכים אחרים שהוגשו, בהם הוצגה התובעת כאדריכלית, אינם מספקים תוספת תימוכין בעניין זה שכן לא הוכח כי התובעת היא שאחראית לאופן הצגתה בהם; כך באשר לאתר אינטרנט של מסעדת בנה של התובעת [נ/4] וכך גם באשר לפסק-הדין שניתן בת"א (של' חי') 21237-04 ניצן נ' גלרון תעשיות אלומיניום בע"מ [פורסם בנבו] (21.8.2007), שם הייתה התובעת עדה [נ/5]. הדברים אמורים גם בפסק-הדין שניתן בת"א (של' חי') 7569/05, [פורסם בנבו] בהליך בו נמנו התובעת והמהנדס מייזל על הנתבעים; לא נאמר שם אלא זאת שבפסק-הבורר שעמד ביסוד ההליך נקבע שאם הציגה עצמה התובעת לפני אחרים כאדריכלית הרי שאותם אחרים רשאים לפעול נגדה במסגרת הוראות החוק, אך אין בכך כדי להקים חבות של התובעת לנזקיהם הנטענים [נ/7 בעמ' 3]. אין בפסק-דין זה קביעה פוזיטיבית, בין של בית-המשפט ובין כזו שיוחסה לבורר, לפיה התובעת הציגה עצמה לפני מאן דהוא כאדריכלות בהקשרה של המסכת העובדתית שנדונה שם.
(ה) ויודגש: הדיון לעיל לא בא לקבוע כי התובעת עסקה בפעולה שיוחדה לאדריכל או למהנדס רשוי באופן שהיה כרוך בהסגת גבול המקצוע. קביעה כזו חורגת מגדר המחלוקות שעומדות להכרעה ואינה נדרשת. הדיון אף אינו משליך על מסכת היחסים החוזית שבין חברת מקורה לבין אמפורה, בכל הקשור להקמת מבנה היקב והעמדתו לרשות אמפורה, ואינו מקים לאמפורה טענה להפרת חוזה כלפי חברת מקורה. הדיון שהובא לעיל בחלק זה, מטרתו אחת: לזהות ולהגדיר את תוכנו וגבולותיו של התכנון שאותו רשאית התובעת על-פי דין לזקוף לעצמה ולמעשה ידיה. זיהוי ותיחום התכנון בדרך זו יהיו בסיס לדיון בטענות התובעת על-אודות זכויותיה שלהפרתן בידי הנתבעים טענה.