- הנתבעים גרסו שיש לדחות את התביעה במלואה על-יסודם של כמה טעמים ונימוקים: ראשית, התובעת אינה רשומה בפנקס האדריכלים והמהנדסים – עובדה שלא גולתה בכתב-התביעה, ולכן על-פי דין הייתה חסרת הרשאה לבצע את התכנון האדריכלי לו היא טוענת; משכך אף נגועה התביעה באי-חוקיות. שנית, אין יריבות בין התובעת לבין הנתבעים שכן ההסכם שעליו נסמכת התובעת – הסכם למתן שירותי תכנון מיום 13.10.2000, נכרת בין התובעת לבין חברת מקורה – צד שלישי שלא צורף על-ידי התובעת להליך, בעוד שהנתבעים כלל אינם צד להסכם זה. שלישית, הפרסומים שבהם נעצה התובעת את טענותיה לא נעשו על-ידי הנתבעים, בעוד שמי שאחראים לפרסומים הללו לא צורפו בידי התובעת כצד להליך.
לגופו של עניין גרסו הנתבעים כי מבנה היקב תוכנן ועוצב, לפי הזמנתה של אמפורה, על-ידי האדריכל האיטלקי ובהתאם לתכניות שהכין; חלקה של התובעת התמצה בהתאמה של תכניות האדריכל האיטלקי למיקום ולקרקע הספציפית ולחוקי התכנון והבניה בישראל. שירותיה של התובעת הוזמנו בידי חברת מקורה מבלי שאמפורה או מי מטעמה היו מעורב בכך. בתוך כך הוכחשו כל טענות התובעת באשר לחבות אישית של נתבעים 2 ו-3 כלפיה.
- התובעת לא הכחישה את טענת הנתבעים כי היא איננה אדריכלית רשומה. במענה לטענה כי שלחה ידה בפעולות תכנון אדריכליות שהדין אינו מתיר לה לבצען ביארה כי החלק העיצובי של מבנה היקב לרבות עיצובו הפנימי הוא פרי יצירתה ואילו פעולות יחודיות שנשמרו בדין לאדריכל בוצעו אל-מול רשויות התכנון והבניה על-ידי יצחק מייזל, מהנדס רשום (להלן מייזל); התובעת היא שהגתה את הקונספט העיצובי של מבנה היקב, הן זה החיצוני והן הפנימי, בעוד שמייזל אישר את עיצוביה מבחינה הנדסית והוציא אותם מן הכוח אל הפועל. לשיטתה של התובעת יש בכך כדי ליצור הפרדה בין היצירה העיצובית שמקורה בה לבין עבודתו ההנדסית של מייזל, באופן שטענות התובעת אינן נגועות באי-חוקיות מחד גיסא, ומאידך גיסא יש לראות את התובעת – לא את מייזל – כבעלת הזכות המוסרית בעיצוב פרי יצירתה [ר' כתב-התשובה המתוקן, סע' 9-8 ו-13].
- ההליך נקבע לפני משלב הבאת הראיות ואילך, לאחר שעדויותיהם הראשיות של הצדדים הוגשו בתצהירים לפי החלטות מותב קודם, לפניו התנהל הדיון עד תום שלב קדם-המשפט.
מטעם התובעת נשמעו עדותה שלה, עדותו של מייזל, עדותה של גב' רחל שלם – מהנדסת הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל במועד בו התבקש היתר בניה למבנה היקב, עדותו של רילוב ועדות של עד נוסף – מר יהודה יושע. עוד הוגשה מטעם התובעת חוות-דעת מומחה, המהנדס והאדריכל עפר סבר, שנסבה על השאלה אם תכנון התובעת למבנה היקב היה תכנון עצמאי או שמא פיתוח שהושפע ונגזר מתכניותיו של האדריכל האיטלקי (להלן מומחה התובעת או סבר).