לפי תכנון התובעת חופה המבנה באבן לקט בעיבוד חלקי ואילו בתכנון האיטלקי החיפוי הוא של אבן מעובדת [עמ' 79 ש' 7-5]. בין שתי התכניות שמתייחסות לחזית הצפונית של מבנה היקב יש שוני בנושא הגגות ובנושא התגמירים, באופן שמייצר עיצובים שונים [עמ' 80 ש' 25-19, עמ' 81 ש' 16-15]. בתכנון התובעת חזית הכניסה ישרה לחלוטין, שלא כמו בתכנון האיטלקי [עמ' 83 ש' 22-20]. בנוסף, בתכנון התובעת מופיעה חזית אבן עם אלמנט של גזוזטרה מעץ שנעדר מן התכנון האחר, בו צוינה בקומה השניה מרפסת בעלת אופי שונה [עמ' 84 ש' 22 - עמ' 85 ש' 2]. בתכנון האיטלקי קיים שוני בין חזית אגף הייצור לבין חזית אגף המבקרים בעוד שבתכנון התובעת אין שוני כזה. עם זאת הדגיש בנדק שבשאר הפרטים שאינם מתייחסים לחזיתות – הזהות בין התכניות היא מוחלטת [עמ' 85 ש' 8-3].
באזור אגף המבקרים בקומת הקרקע הושמטו בתכניות התובעת מספר קירות שנמצאו בתכנון האיטלקי [עמ' 78 ש' 13-12]. כך גם ביחס לחדר הטעימות ופינת האוכל שבתכנון התובעת עוצבו כחלל אחד, שלא כבתכנון האיטלקי [עמ' 83 ש' 9-7].
שוני בין תכנית אחת לשניה ניכר גם בהתייחס לחדרי האירוח בקומה א' של המבנה [עמ' 81 ש' 21-17]; בהקשר זה הסכים בנדק כי תכנון התובעת שונה לחלוטין מתכנון האדריכל האיטלקי: בשתי התכניות מיקומו של אגף האירוח זהה אך הגיאומטריה שלו שונה [עמ' 85 ש' 25 - עמ' 86 ש' 13]. הבדל נוסף מצוי באופן הצבת הסוויטות בקומת האירוח (קומה א') ביחס לקומת הקרקע [עמ' 86 ש' 27-20], כמו גם בגובהן של קומות האירוח: 2.80 מ' בתכנון האיטלקי לעומת 3.50 מ' בתכנון התובעת [עמ' 90 ש' 3-1]. באגף האירוח בתכנון האיטלקי עוצבו המדרגות בקשת גדולה בתוך מסדרון צר יחסית בעוד שבתכנון התובעת צוינו מדרגות לולייניות במבואה רחבה; יחד עם זאת הוצבו שני גרמי המדרגות במיקום זהה במרחב [עמ' 82 ש' 28 - עמ' 83 ש' 2].
בתכניות התובעת הוגדל המטבח בהשוואה לתכנון האיטלקי [עמ' 83 ש' 11-10]; בתכנון האיטלקי הופיעה חנות באזור יצור היין בעוד שבתכניות התובעת הוספה חנות לממכר יין שהיא בעלת פן שיווקי [עמ' 83 ש' 17-12]. באגף יצור היין מוקמו מיכלים גדולים ומיכלים קטנים בצורה מסוימת לפי התכנון האיטלקי, ובתכנון התובעת הוחלפו המיקומים זה בזה [עמ' 85 ש' 19-9]. מיקום מעבדת היינן שונה בין שתי התכניות; בתכנון התובעת הוגדלה המעבדה באורח ניכר בהשוואה לתכנון האיטלקי ומיקומה הועתק מאגף יצור היין לקומה א', באופן שמאפשר תצפית אל אזור הייצור [עמ' 83 ש' 27-23]. בתכנון התובעת הוסף גרם מדרגות חיצוני למבנה שמוביל למרפסת גג, בעוד שפרט כזה נעדר בתכנון האיטלקי [עמ' 83 ש' 28 - עמ' 84 ש' 6]. בתכנון האיטלקי הוקצה שטח מחוץ למבנה היקב למוזיאון, שלא כמו בתכנון התובעת בו פרט זה חסר [עמ' 88 ש' 22-13]. בנדק אישר שהמעלית בתכנון התובעת הוזזה למרחק של 5 מ' ביחס לתכנון האיטלקי; לדבריו הדבר חסר משמעות כשזה נעשה בבנין שאורכו 40 מ'. יחד עם זאת מסר שייתכן כי הזזת המעלית נבעה מהשפעת מיקומה על מרתף המבנה [עמ' 79 ש' 4-3, עמ' 89 ש' 24-9].