מלשונו, תוכנו והקשרו של הפרסום נקל לראות כי הוא נסב על היקב – אתר יצור היין, ולא על המבנה בו שוכן היקב. כפי שכבר הובהר, את מיקום מבנה היקב במקרקעי אמפורה אין התובעת עשויה לזקוף לעצמה שכן בעניין זה הלכה אחר בחירתו ותכניותיו של האדריכל האיטלקי, אף שיכלה לנהוג אחרת ולאמץ מיקום שונה של המבנה בשטח. אין אפוא פגם או חסר בכך שלא נזכרו באתר אמפורה גורמים כאלה ואחרים שהיו מעורבים בתכנון המבנה אלא רק האדריכל האיטלקי שהוציא תחת ידו את תכנון היקב. התובעת, שעבודתה בכל הקשור לאגף יצור היין במבנה נסמכה באורח מהותי על התכנון האיטלקי – ושהיא עצמה חסרה את הידע והניסיון שנדרשו לתכנון היקב, לא הייתה זכאית להיזכר באתר אמפורה בקשר עם תכנון היקב. הפרסום באתר אינו עוסק במבנה היקב מן ההיבט האדריכלי שלו אלא רק בפונקצית יצור היין שביטויה ביקב, ועל כן אין לתוכנו זיקה להיבט האדריכלי או העיצובי של תכנון המבנה בכללותו – היבט שרק אליו הייתה לתובעת נגיעה, הגם שצנועה ומצומצמת מזו שביקשה לנכס לעצמה.
- סיורים מודרכים ביקב ועדות יושע
התובעת ביקשה לבסס את הטענה כי תכנון מבנה היקב יוחס לאדריכל האיטלקי במהלך סיורים שאמפורה מפעילה במקום תוך המעטה בחלקה ותרומתה של התובעת לכך, וכי הדבר נעשה אף שהיה ידוע כי היא ולא האדריכל האיטלקי תכננה את מבנה היקב, על-ידי הפניה לשיחות שקיים העד מטעמה, יהודה יושע (להלן יושע), עם מדריכת סיורים ביקב מזה ועם גב' רילוב מזה. בתוך כך יוחסה לגב' רילוב האמירה כי ביקב קשה 'להם' להכיר בכך שהתכנון נעשה בידי אדריכלית ישראלית, היא התובעת, וכי אזכור שמו של האדריכל האיטלקי היה 'הפלצה'. כפי שיובהר להלן, גם טענות התובעת בהקשר זה לא הוכחו.
(א) בעדותו הראשית תיאר יושע סיור מודרך שקיים ביקב בדצמבר 2006. במהלך הסיור הקליט לטענתו את מדריכת הסיור; דבריה צוטטו באופן חלקי בתצהירו [סע' 2 ל-ת/5]. נטען שבשיחה נדונה בינו לבין המדריכה מעורבותה של התובעת בתכנון מבנה היקב, כמו גם חלקו של האדריכל האיטלקי בכך. בנוסף טען יושע כי ניהל שיחה נוספת עם גב' רילוב, במהלכה שמע מפיה כי התובעת היא אדריכלית היקב ולא האדריכל האיטלקי; גם שיחה זו צוטטה בגוף התצהיר [סע' 3 ל-ת/5]. תמלילי שתי השיחות הוצגו במצורף לתצהירו של יושע [נספח 5 לקובץ מוצגי התובעת].
עדותו של יושע נשאה אופי מתפתל ומגומגם ורישומה לא היה אמין בלשון המעטה. הוא אישר שנשלח לבצע את ההקלטה על-ידי התובעת שעם משפחתה הוא מיודד [עמ' 40 ש' 23 עד 26]. ההקלטה לא בוצעה באמצעות ציוד מקצועי אלא עם מכשיר 'טייפ' בו השתמש העד להקלטות. המכשיר לא הוצג בדיון. בתצהירו של יושע לא הובאה כל התייחסות לזיהויו של המכשיר או לבדיקת תקינותו טרם ההקלטה [עמ' 41 ש' 9-7]. דיסק שמע שהוגש בנפרד, מבלי שצורף לתצהיר יושע ומבלי שיושע זיהה אותו, אינו הקלטת המקורית שעליה הוטבעו השיחות נשוא עדותו של העד [שם, ש' 14-12]. אין כל עדות על כך שהעברת ההקלטה מן הקלטת המקורית שעליה הוטבעה לדיסק שהוגש נעשתה בצורה מקצועית, אמינה ומלאה באופן שהתמלול שהוגש משקף במדויק את מלוא תוכנן של השיחות שהוקלטו. יושע לא מסר את הקלטת שעליה הוטבעו השיחות לחברה שהנפיקה את התמלול – אלא לתובעת; אין לפני עדות של התובעת כי לא ערכה שינוי בקלטת בטרם העבירה אותה לתמלול [עמ' 41 ש' 21-17].