ג. בעניין הצגת האיורים על גבי רקעים שונים – סעיף 1 בהסכם הפשרה קובע, כאמור: "הנתבעות יוכלו לעשות שימוש בציורים אך ורק בתצורתם ובצורתם המקוריים, ובצבעם המקורי כמופיע ביצירה המקורית, על רקע לבן או שקוף" (ההדגשה אינה במקור). התובעות טוענות כי בתמונות שנלקחו מתוך קטלוגים של החברות, מופיעים האיורים כשהם בצבע שחור כמו ביצירה המקורית אולם כל אלמנט ואלמנט שבתוך האיורים מוקף בנפרד בקו לבן (עמ' 1079-1078 בנספח 54, עמ' 1120-1119 בנספח 56 לתצהיר סבילאנו ת/1).
המילה "רקע" כשמה כן היא, משמעותה פשוטה ולא יכולה להיות לגביה מחלוקת, היינו, הבסיס שעליו מציירים, מטביעים או מניחים את האיור. כך גם מגדיר אבן שושן את המילה "רקע": "מצע, בסיס, יסוד" (א' אבן שושן, המלון החדש (1993, ירושלים) כרך ג' עמ' 1305).
--- סוף עמוד 17 ---
השאלה היא עד כמה מותחים את פרשנות המילה "רקע" ביישומה לענייננו. הרקע של האיור צריך להיות אחיד ושלם וצריך להיות מתחת ובבסיסו של כל האיור, על כל רכיביו. כל האיור צריך שיהיה מצוי בשלמותו על הרקע, באופן כזה שכל האלמנטים שבאיור, כולל הרווחים ביניהם, יהיו תחת רקע אחד שלם, מבלי שאלמנט כלשהו באיור יבודד ויהיה לו רקע ספציפי נפרד מסביבו, כפי שעשו החברות. סעיף 1 בהסכם הפשרה מדבר על שימוש בציורים "אך ורק בתצורתם ובצורתם המקוריים". היצירה צוירה על ידי האמן בצבע שחור על גבי רקע לבן, ולפיכך נקבע בהסכם הפשרה כי על הציורים להיות על רקע לבן או שקוף. משכך, כל איור צריך להופיע בשלמותו כשכל האלמנטים שבאיור, כולל הרווחים שנמצאים בין האלמנטים שבכל איור, צריכים להופיע כמקשה אחת על רקע לבן או שקוף, כשם שהאיור מופיע ביצירה עצמה.
בהתאם, בכל מקום ביצירה בו האיור "סגור", דהיינו שהוא מוקף בשלמותו בקו תוחם ובעל רקע פנימי שתחום באותו קו (כגון איורים 4, 7, 9, 33) – האזור הנמצא בתוך הקו התוחם של האיור הוא הרקע של האיור. ניתן להניח איור כזה על משטח גדול יותר בעל צבע אחר, כל עוד הרקע הפנימי עונה על תנאי פסק הדין, דהיינו שהאיור עצמו, כולו, נמצא על רקע בצבע לבן או שקוף.
כאשר האיור "פתוח", ללא קווים שתוחמים את כולו ולכן אין לו רקע תחום משלו (כגון איורים 10, 11, 16, 21), הרי שהרקע של המשטח עליו מניחים את האיור הוא הרקע של כל האיור, כך שהרקע יקיף את כל האיור על כל האלמנטים שבו.
כאשר האיור מורכב מחלקים סגורים וחלקים פתוחים (כגון איורים 2, 3, 5, 32, 38), הרקע הפנימי של האיור חייב להיות אותו רקע, לרבות הרקע של החלקים הפתוחים שאין להם רקע משל עצמם, שחייב להיות זהה.