ההחלטה שניתנה בבקשת הבזיון הראשונה אין בה השתק פלוגתא, שכן הטענות בבקשה הראשונה התייחסו להפרות הנוגעות לצבע של איור השמש ושל הרקע, ולא לנקודות ולקווים המופיעים בו. אין כאן גם מיצוי עילה, שכן התביעה כאן הינה לביטול פסק הדין ולפיצויים עקב הפרות חדשות הנטענות. איני נכנס בהקשר זה לשאלה אם ההחלטה בבקשת הבזיון הראשונה מהווה כשלעצמה מעשה בית דין.
בנוגע לטענות המתייחסות להפרות שבוצעו על ידי סוכנים או זכיינים של החברות (עמ' 875 נספח 49 (אתר salvador1.howtrade.com); עמ' 898 נספח 49 (alibaba.com); עמ' 667 נספח 48; עמ' 452 נספח 46; עמ' 1403 נספח 91 (בוורלי במשביר) לתצהיר סבילאנו ת/1) – אלו יבוררו בפרק השני להלן, שעניינו יהיה בטענות הנוגעות לאחריות החברות להפרות שבוצעו על ידי הזכיינים.
--- סוף עמוד 16 ---
ב. בנוגע לאיורים 14 ו-15 – כפי שניתן לראות מהליטוגרפיה שבידי הנתבעת 1 (ת/10 ו- נ/13), כמו גם מהליטוגרפיה שבידי התובעות (ת/11), איורים אלו צמודים ומחוברים ביצירה כאיור אחד בעל פואמה משותפת, ואף טקסט אחד נכתב מתחת לשניהם. זאת, בניגוד לשאר האיורים, בהם קיים רווח בין איור לאיור והטקסט גם נכתב מתחת לכל איור ואיור בנפרד. בשני איורים אלו קיים גם קו אלכסוני העובר מאיור אחד לשני. לא ניתן להפריד את שני האיורים ולהציג כל אחד מהם בנפרד, מבלי שהדבר יהווה שינוי של האיורים, כפי שמתחייב מפסק הדין.
החברות הפנו בעניין זה לתמונתו של האמן דאלי, שבה, לטענת החברות, מחזיק דאלי בידיו את היצירה בצורתה הראשונית, כאשר איור 14 מופיע בנפרד (נ/2). ואולם אין לתמונה זו רלוונטיות לענייננו, שכן הסכם הפשרה מתייחס ליצירה בצורתה הסופית. סעיף 1 בהסכם הפשרה קובע מפורשות: "הנתבעות יוכלו לעשות שימוש בציורים אך ורק בתצורתם ובצורתם המקוריים". לפיכך, גם אם התובעות כתבו בכתבי טענותיהן כי היצירה מורכבת מ- 43 איורים, אין בכך כדי לגרוע מכך שאיורים 14 ו- 15 הינם מחוברים והפרדתם מהווה שינוי של היצירה. הצגתם של איורים 14 ו- 15 על ידי החברות בקטלוגים שלהן כשני איורים נפרדים מהווה שינוי של תצורתם המקורית של האיורים ומהווה, אפוא, הפרה של סעיף 1 ושל סעיף 3 בפסק הדין (עמ' 1077 בנספח 54, עמ' 1118 בנספח 56 לתצהיר סבילאנו ת/1).
התובעות הפנו גם לתצלום שהופיע באתר של החברות בתקופה שבין מתן פסק הדין והגשת בקשת הבזיון השניה (עמ' 879 בנספח 49). בתצלום מסך זה נראים שני האיורים כשהם נמצאים בתוך מסגרת אחת, אולם מופרדים מעט זה מזה. לאור העובדה ששני האיורים הופרדו זה מזה כך שהקו המחבר בין שניהם נותק, גם כאן אין מדובר בצורה מדויקת של האיור כפי שהוא ביצירה, וגם הצגה זו של האיורים מהווה הפרה של סעיף 1 בפסק הדין. יוער כי מאוחר יותר הופיעו באתר שני האיורים ביחד ללא הפרדה (עמ' 1199 בנספח 61), כנדרש.