--- סוף עמוד 34 ---
ההתכתבות בנספח 33 הינה מענה של עמיר חסון למכתב שבו נשאל על ידי יעקב ליכט, הבעלים של חברת תודן, אם אפשר להציג בתערוכת טקסטיל בפרנקפורט "את סלבדור ואת ואן גוך". התשובה מחייבת את אזכור שמו של האמן ולא ניתן לראות בעצם אזכור השם כהפרה. עם זאת, עמיר חסון כתב בתשובתו: "סלבדור דאלי - ניתן להציג את המותג...", והשימוש בשם האמן כמותג כפי שעשה חסון מנוגד לסעיף 8 בהסכם הפשרה. הוא הדין גם לגבי נספח 96.
נספח 35 הינו פנייה של צד שלישי לעמיר חסון. לא הוצג מכתבו של חסון לאותו צד שלישי, ולא ניתן לראות בפנייה של צד ג' ראייה להפרה מצד חסון.
נספח 38 הינו התכתבות פנימית של המשביר. אין בו כדי להעיד על מצג כלשהו מצד הנתבעת 1, בפרט שעה שהנתבעת 1 לא הייתה קשורה בהסכם עם המשביר אלא עם בוורלי בלבד.
24. ההפרות המיוחסות לסעיף 11 בפסק הדין
א. סעיף 11 בפסק הדין קובע:
"הנתבעות מתחייבות... לא לעשות שימוש בכל דרך, במישרין ו/או בעקיפין, בדמותו, תמונתו או דיוקנו של האמן, לרבות במסגרת מסחור הציורים."
ב. התובעות טוענות בכתב התביעה כי זכיינים של החברות עושים שימוש בתמונת דיוקנו של האמן כשהם משווקים מוצרים הנושאים איורים מתוך היצירה. בתצהיר סבילאנו טוענות התובעות כי החברות עצמן עושות שימוש בתמונתו של האמן בקטלוגים שלהן (ס' 98 בתצהיר, עמ' 750 בנספח 48 לתצהיר). לטענת התובעות, גם אם מדובר, כטענת החברות, בתמונה הקשורה לאופרה שכתב האמן ולא ליצירה, עדיין מדובר בהפרת פסק הדין, שכן האיסור על השימוש בתמונת האמן בפסק הדין הוא גורף ולא מחריג אפשרויות אחרות; החברות משתמשות בתמונה בקטלוגים שמתייחסים ליצירה; בתביעה הראשונה ביקשו התובעות צו מניעה כנגד השימוש שעושות החברות באותה תמונה של האמן, והסכם הפשרה נועד למנוע בדיוק אפשריות זו.
ג. החברות טוענות כי התמונה אליה מפנות התובעות היא חלק מאופרה בשם ETRE DIEU שכתב דאלי, ואין לה קשר ליצירה נושא פסק הדין. כל הזכויות באופרה זו שייכות למר מאטיק שנתן לנתבעת 1 רשות להשתמש בתמונות האופרה ובתמונת האמן שהיא חלק בלתי נפרד מהאופרה. הנתבעת 1 לא עושה שימוש בתמונות או דיוקנים של האמן ביחד עם היצירה נושא פסק הדין ולכן אינה מפרה אותו. אין בפסק הדין שום איסור כל שימוש בקטלוג קודם כלשהו כפי שטוענות התובעות. התמונה מופיעה בחלק מפרופיל החברה של
--- סוף עמוד 35 ---