הנתבעת 1 המספר את סיפור האופרה של דאלי וללא כל קשר לחלק במצגת הדן ביצירה ובאיורים, ומדובר בחלק מהקטלוגים העוסקים באופרה ולא ביצירה (סע' 154 - 158 בתצהיר חסון נ/12).
פסק הדין לא עסק ולא דן בתמונתו האמורה של האמן, כיוון שהיא לא שייכת ליצירה או להוראות הסכם הפשרה שדן ביצירה בלבד.
הכרעה
ד. לשון סעיף 11 בפסק הדין הינה כללית ועל פניו עולה ממנה איסור גורף על עשיית שימוש בתמונת האמן על ידי החברות. עם זאת, מאחר והסכם הפשרה התייחס ליצירה ולאיורים המרכיבים אותה, אזי אם יוכיחו החברות כי יש להן זכות לעשות שימוש בתמונת האמן מכח מקור עצמאי שאינו קשור ליצירה, כמו למשל האופרה ETRE DIEU שכתב דאלי (להלן: "האופרה"), ככל שיוכח כזה, וכי הצגתה נעשתה בנפרד מהיצירה וללא קשר אליה, אין מקום לראות בכך משום הפרה של סעיף 11 בהסכם הפשרה.
החברות לא הוכיחו במידת ההוכחה הנדרשת כי יש להן זכות לעשות שימוש בתמונת האמן כנטען על ידן. חסון טען בתצהירו כי התמונה בה נעשה שימוש על ידי החברות היא חלק מהאופרה, וכי כל הזכויות באופרה שייכות למר מאטיק אשר נתן לנתבעת 1 את הרשות להשתמש בתמונות האופרה כולל תמונת האמן, לאחר שדאלי עצמו נתן את הסכמתו לשימוש בתמונתו האמורה כחלק מפרסום וקידום האופרה אותה כתב (סע' 156-154 בתצהיר חסון נ/12). דבריו אלו של חסון הינם בגדר הצהרה כללית בלבד, ואין בהם די לשם הוכחת זכותה של הנתבעת 1 לעשות שימוש בתמונה.
חסון צרף לתצהירו מסמך לגביו נכתב כי הוא מכתב ההרשאה של דאלי לשימוש בתמונתו כחלק מהאופרה (נספח 33 לתצהיר), אולם במסמך שצורף לא ניתן לראות דבר והוא לבן כמעט כולו. כן צורף מסמך בעברית אשר לא ברור מהיכן נלקח, בו נכתב, בין היתר, כי דאלי מעניק למפיק את הזכות להשתמש בשמו ובצילומיו בהקשר להקלטה ותנאיה, ולא ברור ממנו היקף השימוש המותר בתמונתו של דאלי. חסון צרף לתצהירו גם מסמך לגביו נכתב כי הוא "ההרשאה מטעם מר דראגן מאטיק" (נספח 34 לתצהיר), אולם מדובר בתצלום של קטע טקסט שלא ברור מהיכן נלקח, מי כתב אותו, למי הוא מתייחס, והאם נחתם על ידי מאן דהוא, וודאי שלא ניתן לראות בו הוכחה כי לחברות יש זכות לעשות שימוש חופשי בתמונה של דאלי שאליה הפנו התמונות.
משכך, יש לראות בשימוש בתמונת האמן בקטלוג החברות הפרה של סעיף 11 בהסכם הפשרה.
באשר לטענות בהקשר זה המתייחסות להפרות שבוצעו על ידי זכיינים של החברות (ס' 98 בתצהיר, עמ' 832-831 בנספח 48 לתצהיר סבילאנו ת/1 (כרמלה גו'נס)), ראו בפרק השני להלן הדן בטענות הנוגעות לאחריות החברות להפרות הזכיינים.