33. הקביעה שההתחייבויות שבהסכם הפשרה יחולו גם על כל מי מטעמן של החברות, מחייב את החברות להעביר לסוכנים ולזכיינים עמם היא קשורה את תוכן הסכם הפשרה, ולהעמיד את אותם צדדים שלישיים על חובתם לקיימו ולהסביר את תוכן ההסכם במידת הצורך בכתב או בעל פה. אין בהסכם הפשרה חובה על החברות לבצע גם מעקב על אופן ביצוע ההסכם על ידי אותם צדדים שלישיים. אם יקבלו החברות הודעה מהתובעות על כך שזכיין או בעל הרשאה כלשהו שלהן מפר את הסכם הפשרה, או שייוודע להן בדרך אחרת על הפרת הוראות הסכם הפשרה על ידי אותו גורם, מחויבות התובעת לנקוט בפעולות מולו כדי להפסיק זאת מיידית, וככל שאותן הפרות נמשכות, חובתן של החברות לבטל את ההסכם שיש להן עם אותו צד. זוהי ההתחייבות של החברות על פי הסכם הפשרה. אם החברות עומדות בכך, הרי שהן מקיימות את התחייבותן בהסכם זה.
אין בהסכם הפשרה כל חובת פיקוח או ניטור של החברות על צדדים שלישיים הקשורים עמן ולא ניתן להוסיף עליו התחייבויות שאינן מופיעות בו. אין לקבל טענת התובעות כיום כי על החברות מוטלת גם חובת פיקוח, המקימה מעין אחריות מוחלטת למעשיהם של אותם צדדים, או כי התחייבות החברות לבטל את ההסכם עם בעל הרשאה שיפר התחייבות כלשהי בהסכם הפשרה מחייבת מכללא פיקוח שכזה. זוהי פרשנות מרחיבה המכניסה את אשר אין בו. ויצויין בהקשר זה, כי הסכם הפשרה נוסח על ידי סוללת עורכי דין מן השורה הראשונה שייצגו את התובעות ועבדו על ניסוחו, ואלו הקפידו, ודאי, על קלה כבחמורה, והוא עבר תיקונים עד לנוסחו האחרון. יש לראות על כן בהתחייבויות הכתובות והמופיעות בהסכם הפשרה את אלו שמחייבות את הצדדים ולא מעבר להן. לא נוספות ולא מכללא.
34. לאחר שקבענו מהן החובות המוטלות על החברות מכח פסק הדין בנוגע לסוכנים והזכיינים הקשורים עמן, יש לבחון האם הפרו החברות את החובות שהן חייבות בהן.
35. החברות לא הציגו את ההסכמים שחתמו עם הזכיינים והסוכנים שלהן, למעט את ההסכם שחתמה הנתבעת 1 עם בוורלי (נספח 2 לתצהיר חסון נ/12).
36. בהסכם עם בוורלי נכתב, אמנם, כי בוורלי מצהירה שהיא מודעת לכך שלנתבעת 1 רשות להשתמש בשם היצירה והאיורים בכפוף להסכם הפשרה שצורף להסכם (סעיף 3.5 בהסכם), אולם המסמך שצורף כנספח להסכם עם בוורלי אינו כולל את נוסח הסכם הפשרה המלא, אלא רק את ההוראות שבסעיפים 4-1 ו- 6 שבהסכם הפשרה.
אין לקבל טענת החברות בעניין זה כי סעיף 8 בהסכם הפשרה אינו חל על צדדים שלישיים המתקשרים עמן אלא רק עליהן. רק הפסקה השנייה בסעיף 8 מתייחסת ספציפית לחברות, בהסדירה את אופן השימוש שהחברות רשאיות לעשות בשם האמן במסגרת קטלוגים