--- סוף עמוד 49 ---
זאת, ההפרה היא שולית מאד שכן השוני בגודל הפונט הוא מזערי לעומת שאר האותיות וכמעט בלתי נראה, וההפנייה לכך נראית נוקדנית.
לגבי מוצרים שנמכרו על ידי תודן (עמ' 406, 412 בנספח 34) - גם במוצרים אלו מופיע איור השמש כשלצדו כותרת הייחוס, כאשר המילים by Salvador Dali נכתבו באותיות בפונט גדול המקביל לגודלו של כלל האיור, הרבה יותר מחלקה הראשון של הכותרת שנכתב בפונט קטן משמעותית. בכך יש משום הפרות של סעיפים 6 ו- 8 בפסק הדין.
יש לייחס לחברות את ההפרות האמורות לעיל, לאחר שלא הוכיחו כי יידעו את הסוכנים ומקבלי הרשיונות הנ"ל על הוראות הסכם הפשרה וחובתם למלאן במלואן.
56. אין לקבל טענת החברות שמדובר בהרחבת חזית. בכתב התביעה נטען כי הכיתוב של כותרת הייחוס על גבי אריזות החליפות ששווקו על ידי המשביר ובוורלי מנוגד לסעיף 6 בפסק הדין וכי שטח כותרת הייחוס גדול משטח האיור עצמו (סע' 84.2 בכתב התביעה).
57. לגבי אחריות בוורלי והמשביר ראו הדיון בפרק ד' שלהלן.
58. הפרות בנוגע לשימוש אסור בכותרת הייחוס ללא ציור – התובעות טוענות כי סוכנים ומקבלי רשיונות של החברות עשו באופן שיטתי שימוש בכותרת הייחוס מבלי להציג כל ציור ליד כותרת הייחוס (ס' 89.2, 89.3 בתצהיר סביאלנו). התובעות הפנו לאתר האינטרנט של הסוכן VIP (עמ' 892 בנספח 49), ולחליפות שנמכרו על ידי המשביר ובוורלי (עמ' 1399 בנספח 91).
59. החברות טוענות כי חברת VIP אינה זכיינית של הנתבעת 1 אלא סוכנת שלה אשר פועלת לאתר זכיינים, וכותרת הייחוס מופיעה במלואה בדף הבית של הסוכנות. לטענת החברות, סוכנים אינם כפופים להוראות סעיף 8 בהסכם הפשרה, שמתייחס לאתר האינטרנט והקטלוגים של החברות בלבד. הנתבעת 1 מקפידה להנחות גם את סוכניה להשתמש בכותרת הייחוס והאיורים כפי שנקבע בהסכם הפשרה, ומיד כשהיא מגלה טעות בפרסום היא פועלת לתיקון הטעות. לאחר שהנתבעת 1 ראתה את הפרסום ללא האיור היא פנתה לסוכנת זו וביקשה להוסיף איור, וכך עשתה הסוכנת. לגבי בוורלי, התג לא אושר מעולם על ידי הנתבעת 1 ובוורלי לא קיבלה הסכמת הנתבעת 1 כפי שהתחייב על פי ההסכם בין השתיים (סע' 139-136 בתצהיר חסון).
הכרעה
60. בתצלום אליו הפנו התובעות מופיעה כותרת הייחוס ללא איור בצידה, בניגוד להוראות סעיפים 6 ו- 8 בהסכם הפשרה.
--- סוף עמוד 50 ---
אין לקבל טענת החברות כי הוראות סעיף 8 אינן חלות על סוכנים של החברות. סעיף 14 בהסכם הפשרה קבע באופן גורף כי: "ההתחייבויות בהסכם זה יחולו על הנתבעות וכל מי מטעמן בכל מקום בעולם...". אין הבחנה בין מי מטעם החברות ואין הבחנה בין סעיף לסעיף. העובדה שבפסקה השניה בסעיף 8 נכתב כי יותר לנתבעות לאזכר בתנאים מסוימים את שמו של האמן במסגרת הקטלוגים ואתר האינטרנט שלהן, אין משמעותה כי כל תחולתו של הסעיף מוגבלת לחברות בלבד.