גם אם תוקנה בהמשך ההפרה על ידי הסוכן כך שהתווסף איור לצד כותרת הייחוס, הדבר אינו גורע מעצם ההפרה שנעשתה ושיש לייחסה לחברות שלא הוכיחו כנדרש כי יידעו את הסוכן האמור בדבר הוראות הסכם הפשרה וחובתו למלאן.
לגבי בוורלי והמשביר ראו הדיון בפרק ד' שלהלן.
61. הפרות בנוגע לשימוש אסור בציורים ללא כותרת הייחוס – התובעות טוענות כי מקבלי רשיונות וסוכנים של החברות השתמשו בציורים מהיצירה ללא כותרת הייחוס (ס' 90 בתצהיר סבילאנו). התובעות הפנו בהקשר זה לעמ' 880, 891, 894 בנספח 49 לתצהיר).
62. החברות טוענות כי ברוב הנספחים אליהם הפנו התובעות קיימת כותרת ייחוס ביחד עם האיור. לטענתן, בפסק הדין לא נקבעה כל הגבלה להציג את האיור ללא כותרת הייחוס.
הכרעה
63. בתמונות אליהן הפנו התובעות נראים צילומי מסך של אתרי אינטרנט של HW brands, LMI ו- VIP, והחברות לא חלקו על כך שמדובר בסוכנים או מקבלי רשיונות שלהן. בעמודים אלו מופיעים איורים מהיצירה ללא כותרת הייחוס בצדם. מדובר בהפרה של סעיף 6 בהסכם הפשרה אשר מחייב הצגת האיורים לצד כותרת הייחוס. יש לייחס הפרה זו לחברות שלא הוכיחו שיידעו את סוכניהן הנ"ל את הוראות הסכם הפשרה.
64. ההפרות הנטענות של סעיף 11 בפסק הדין על ידי זכיינים וסוכנים
65. התובעות טוענות כי סוכנת של החברות בשם Carmella Johns עשתה שימוש בתמונתו של האמן באתר האינטרנט שלה, בניגוד לאיסור לעשות שימוש בתמונת האמן בסעיף 11 בהסכם הפשרה (סע' 98 בתצהיר סבילאנו, עמ' 832-831 בנספח 48 לתצהיר).
66. החברות טוענות מנגד, כי התמונה המופיעה בעמ' 831 אינה קשורה לנתבעת 1 והועלתה לאתר הסוכנת כרמלה ג'ונס על ידי הסוכנת על דעת עצמה. התמונה גם הוסרה על ידי הסוכנת לפני למעלה משנה ממועד כתיבת התצהיר (סע' 159 בתצהיר חסון). לגבי התמונה בעמ' 832 טוענות החברות כי נספח זה אינו קשור לאתר הסוכנת האמורה אלא לאתר אחר שאינו של הנתבעת 1, ובכל מקרה התמונה הינה חלק מהאופרה שלגביה יש להן זכויות בנפרד (סע' 160 בתצהיר חסון).
--- סוף עמוד 51 ---
הכרעה
67. בנוגע לתמונה שבעמ' 831 שנלקחה מאתר הסוכנת כרמלה ג'ונס, מדובר בתמונה של דאלי אשר מופיעה מעל לתמונה של איור השעון הלקוח מהיצירה. זוהי הפרה של סעיף 11 בהסכם הפשרה האוסר לעשות שימוש בתמונתו או דיוקנו של האמן. מאחר והחברות לא הוכיחו שהביאו לידיעת הסוכנת האמורה את הוראות הסכם הפשרה ואת חובתה לפעול על פיו, יש לראות בחברות אחראיות להפרה זו. גם אם התמונה אכן הוסרה מאוחר יותר מאתר האינטרנט של אותה סוכנת, כטענת החברות, אין בכך לרפא קיומה של ההפרה בתקופה בה הוצג הצילום.