עם זאת, ולמעלה מן הצורך, נדון בטענות התובעות גם לגופן בנוגע להפרת הסימן "Salvador Dali".
115. פקודת סימני המסחר קובעת לגבי סימן מסחר רשום, כי "הפרה" הינה שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך בסימן מסחר רשום "לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר", או "לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר" (סעיף 1 בפקודת סימני המסחר - הגדרת "הפרה", ס"ק (1), (2)).
--- סוף עמוד 78 ---
ההגנה על סימן מסחר רשום משתרעת, אפוא, רק על טובין שלגביהן נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר.
116. על פי הרשימה שצרפו התובעות לתצהירן (נספח 8 לתצהיר סבילאנו), שכאמור, לא התקבלה כראיה, התובעות טוענות לבעלות בששה סימני מסחר: שלושה סימני מסחר מעוצבים בצורת חתימתו של האמן, כפי המובא להלן: תחת שלושה סוגים - 3, 14 ו- 33; סימן מסחר רביעי מעוצב בצורת חתימתו הנ"ל של האמן מתחת למילה "LAGUNA" בסוג 3; סימן מסחר חמישי בשם "DALI MONUMENTAL" בסוג 3; וסימן מסחר שישי בשם "DALIMANIA" אף הוא תחת סוג 3. יוער כי סבילאנו אישר בעדותו כי שלושת סימני המסחר הרשומים תחת שמו של האמן (להבדיל משני סימני המסחר האחרונים - "DALI MONUMENTAL" ו-"DALIMANIA") הם סימנים מעוצבים בצורת חתימתו של דאלי (פרוט', עמ' 74, שו' 25 עד עמ' 78, שו' 19).
על פי התוספת הרביעית בתקנות סימני המסחר, 1940, סוג 3 כולל: "תכשירי הלבנה וחומרים אחרים המשמשים לכביסה; תכשירי ניקוי, צחצוח, מריקה ושפשוף; סבונים; בשמים, שמנים אתריים, תכשירי קוסמטיקה, תרחצים לשיער; משחות שיניים". סוג 14 כולל: "מתכות יקרות וסגסוגותיהן; תכשיטים, אבנים יקרות; שעונים ומכשירים כרונומטריים". סוג 33 כולל: "משקאות כוהליים (למעט בירה)".
הפרות סימני המסחר המיוחסות לנתבעות בתביעה זו הינן לגבי פריטי הלבשת גברים: חליפות, חולצות ועניבות, וקולבים עליהן היו תלויות החליפות והעניבות שלא נמכרו לצרכן. פריטים אלו נמצאים תחת סוג 25, הכולל: "דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש". לא מדובר, על כן, בטובין שלגביהם נרשם הסימן, ויש לבדוק האם מדובר בטובין "מאותו הגדר".
117. פקודת סימני המסחר אינה כוללת הגדרה של המונח "אותו הגדר". על פי הפסיקה, "בעידן בו המגמה הכללית בעולם המסחר הינה לאחד אספקת טובין עם שירותים קרובים ושאינם קרובים לאותם טובין, אף אין לפרש את המונח "אותו הגדר" בצורה דווקנית וצרה... השאלה שצריכה להישאל היא האם מצויים אנו באותה "משפחה מסחרית" שבמסגרתה מתקיים החשש שהצרכן יסיק שקיים קשר בין בעל הסימן הרשום לעושים בו שימוש או על חסות מטעמו של בעל הסימן הרשום. המשפחה המסחרית צריכה להיות מוגדרת ממקרה למקרה, בהתאם למבנה השוק והשחקנים הפועלים בו." (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873, 895-864 (2005), להלן: "עניין טוטו זהב"). בהתאם, נקבע על ידי בתי המשפט כי נעליים ובגדים הינם חלק מאותה "משפחה מסחרית" ויש לראות בהם טובין מאותו הגדר, בפרט שעה שלתובעת שם היו מגוון מוצרים אותם היא מייצרת וקיים חשש כי צרכן סביר יסיק קשר בין מוצר הנתבעת לבין התובעת (ת.א. (מחוזי ת"א) 2391/05 The HD Lee Company Inc נ' יונייב יגור (פורסם בנבו) (16.12.09)). עוד נקבע, כי בענייני הלבשה, הנעלה וכיסוי