112. בכתב התביעה טענו התובעות כי הופרו זכויותיהן בסימן המסחר"Salvador Dali" , וכי כל הנתבעות הפרו את סימני המסחר של התובעות – "סימני מסחר רשומים ומוכרים היטב החוצים גבולות וסוגים", מבלי לפרט באילו סימנים מדובר (סעיפים 132, 133 בכתב
--- סוף עמוד 77 ---
התביעה). בתצהיר מטעמן טענו התובעות כי התובעת 2, שהיא חברה בבעלות מלאה של התובעת 1 -הקרן, היא בעלת סימני מסחר רשומים המכילים את השם "Salvador Dali" בשלמותו או בחלקו, בישראל ובמעל 60 מדינות אחרות בעולם (סעיף 7 בתצהיר סבילאנו ת/1), וכי הנתבעות הפרו את הזכויות של סלבדור דאלי, לרבות סימני המסחר הרשומים והמוכרים היטב "Salvador Dali" ו- "Dali", שכולם בבעלות התובעות (סעיף 117 בתצהיר).
113. סעיף 64 בפקודת סימני המסחר קובע כי "בכל הליך משפטי בדבר סימן מסחר רשום תהא העובדה שפלוני רשום כבעל סימן המסחר ראיה לכאורה לתוקף הרישום המקורי של סימן המסחר ולכל העברותיו שלאחר מכן". על פי סעיף 65 לפקודה "תעודה הנחזית חתומה ביד הרשם, לענין רישום או לענין כל דבר שהוא מוסמך לעשותו לפי פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה, תהא ראיה לכאורה לעשיית הרישום ולתכנו ולעשיית הדבר או לאי-עשייתו" (ההדגשות אינן במקור).
114. התובעות לא הגישו כראיה את תעודות רישום סימני המסחר שהן טוענות להם. במקום זאת הסתפקו באמירה בלבד שיש להן סימני מסחר רשומים בתצהירו של סבילאנו, אליו צרפו רשימה שלטענתן מכילה את סימני המסחר הרשומים על שם התובעת 2 ברחבי העולם (נספח 7 לתצהיר) ורשימה שלטענתן מכילה תמצית (extracts) של סימני המסחר הרשומים בישראל (נספח 8 לתצהיר). בחקירתו אמר סבילאנו כי התובעות לא הציגו עותק של תעודות סימן המסחר הרשמי משום שחשבו "שזה לא חיוני" (פרוט', עמ' 74, שו' 21-16).
שני הנספחים הנ"ל שצורפו לתצהיר סבילאנו הם מסמכים בלתי רשמיים, ככל הנראה בשפה הספרדית, שבכותרתם מופיע לוגו של גוף בשם "DURAN-CORRETJER", שנחזה להיות סוכן ספרדי ואירופאי בקשר עם פטנטים וסימני מסחר. לא מדובר במסמך רשמי של גוף מוכר כלשהו, ודאי לא בהעתק של תעודת הרישום של רשם סימני המסחר בישראל. משכך, התובעות לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח כי הן בעלות סימני המסחר הרשומים כפי שהן טוענות. די בכך כדי לדחות את טענת התובעות בעניין זה (ראו בהקשר זה גם סעיף 57(א) לפקודת סימני המסחר, הקובע כי "לא ייזקק בית המשפט לתובענה על הפרה לגבי סימן מסחר שאינו רשום").