--- סוף עמוד 76 ---
בנוגע לאחריות החברות (הנתבעות 1 ו- 2) למעשי המשביר ובוורלי, כפי שקבענו, בהיעדר קשר ישיר בין המשביר לחברות בכל הקשור למוצרים לגביהם נטען להפרות, שכן בוורלי היא זו שהתקשרה עם המשביר ולא מי מהחברות, אין החברות אחראיות למעשי המשביר. בוורלי הינה זכיין של הנתבעת 1. בהסכם שבין הנתבעת 1 ובוורלי נכלל סעיף בו מצהירה בוורלי כי היא מודעת לכך שלנתבעת 1 רשות להשתמש בשם היצירה והאיורים בכפוף להסכם הפשרה עם הקרן, כשלהסכם צורף נוסח סעיפים 4-1 ו-6 בהסכם הפשרה (סעיף 3.5 בהסכם, ההסכם - נספח 2 לתצהיר חסון נ/12). משקבענו כי על פי הסכם הפשרה חובתן של החברות היא ליידע את הזכיינים על חובתם לפעול לפי פסק הדין ולהביא לידיעתם את הוראות הסכם הפשרה, הרי משעה שיידעה הנתבעת 1 את בוורלי בדבר חובתה לנהוג על פי הסכם הפשרה וצרפה את לשון סעיפים 4-1 ו- 6 בו, אין לראות בה אחראית להפרות סעיפים אלו על ידי בוורלי. הנתבעת 1 לא יידעה את בוורלי בדבר הוראות סעיף 8 בהסכם הפשרה, ועל כן יש לראות בה אחראית לפעולות שנעשו על ידי בוורלי שלא בהתאם להוראות סעיף 8. עם זאת, בהודעת דוא"ל שכתב יואב חסון לדוד בר, מנהלה של בוורלי, כתב חסון לבר כי הדמיית הכפתור שצורפה לדוא"ל (בה מופיע איור מהיצירה כשלצדו שמו של האמן בלבד ללא כותרת הייחוס בשלמותה, וכן כפתור בו מופיע שמו של האמן בלבד) אינה תקינה, וכי "אסור לכתוב את שם האומן ללא שם היצירה" (נספח 3 לתצהיר חסון נ/12). לפיכך, אין לראות בנתבעת 1 אחראית להפרות של בוורלי שעניינן הצגת שם האמן ללא שם היצירה ע"י בוורלי.
110. לאחר שקבענו כי המשביר ובוורלי מכרו מוצרים אשר מפרים את הסכם הפשרה, נדון בטענות התובעות לעוולות הנטענות על ידן כלפי נתבעות אלו.
הפרת סימן מסחר רשום
111. על פי סעיף 1 בפקודת סימני המסחר, "סימן מסחר" הוא "סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם", ו"סימן מסחר רשום" הוא "סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל".
סעיף 10(א) קובע כי "סימן מסחר יירשם לגבי טובין מסוימים, או סוגי טובין מסוימים".
סעיף 46(א) קובע את ההגנה הניתנת לבעל סימן רשום, ולפיו "רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס".