125. הנה כי כן, ההגנה הניתנת בפקודת סימני המסחר ל"סימן מסחר מוכר היטב" שהוא סימן רשום רחבה יותר מזו הניתנת ל"סימן מסחר מוכר היטב" שאינו רשום.
במקרה של "סימן מסחר מוכר היטב" שאינו רשום, משתרעת ההגנה רק לגבי שימוש ייחודי בסימן לענין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל או לענין טובין מאותו הגדר (סעיף 1 הגדרת "הפרה" ס"ק (3) , סעיף 46א(א) ), והסעד היחיד העומד לזכות בעל הסימן הינו סעד בדרך של צו מניעה בלבד (סעיף 59(ב) ).
לעומת זאת, במקרה של "סימן מסחר מוכר היטב" שהוא רשום, משתרעת ההגנה גם על טובין שאינם מאותו הגדר (ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור) (הגדרת "הפרה" ס"ק (4) , סעיף 46א(ב) ), והסעד הניתן לבעל הסימן כולל בנוסף לצו מניעה גם דמי נזק בנוסף לכל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתתו (סעיף 59(א) לפקודה).
126. כפי שנאמר, התובעות לא הציגו מסמך רשמי כלשהו שיעיד על סימני המסחר הרשומים שלהן, ולא עמדו על כן בנטל המוטל עליהן להוכיח כי הן בעלות סימני המסחר הרשומים הנטענים על ידן. במצב דברים זה, היקף ההגנה הניתנת לתובעות הינה לכל היותר שימוש ייחודי בסימן לענין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל או לענין טובין מאותו הגדר. כאמור לעיל, בענייננו לא מדובר בטובין "מאותו הגדר", וכפי שיוסבר להלן גם אין מדובר בטובין לגביהם הסימן מוכר היטב בישראל, ולכן דין טענות התובעות להפרת "סימן מסחר מוכר היטב" שאינו רשום להידחות. יתרה מכך, לאור העובדה שהסעד היחיד במקרה של הפרת "סימן מסחר מוכר היטב" שאינו רשום הוא צו מניעה בלבד, משעה שעוד בתחילת ההליך כאן חדלה בוורלי לשווק את המוצרים שבמחלוקת ואלו הוסרו ממדפי המשביר ובוורלי, ואף התחייבו שלא לעשות כן בעתיד, התביעה בעניין זה אף התייתרה.
על אף האמור, כפי שעשינו לגבי הטענות בדבר הפרת סימן מסחר רשום, כך גם עתה, נדון בכל זאת גם לגופן בטענות התובעות להפרת סימן מסחר היטב שהוא רשום.
127. על מנת שתתקבל טענת התובעות להפרת "סימן מסחר מוכר היטב" שהוא רשום, על התובעות להוכיח (בנוסף להיותן בעלות סימן מסחר רשום):
א. כי הן בעלות סימן מסחר מוכר היטב בישראל;