במקרה דנן, הגם שבית המשפט ייחל לפתרון המחלוקת דנן בהסכמה כאשר הילך בדרך של ליווי העתירות, ולמרות שהמשיבים עשו כאמור כברת דרך משמעותית וראויה - המצב הנוכחי שבו המשיבים אינם עומדים עדיין בחובותיהם במלואן והעותרות עומדות על עתירותיהן, אינו מאפשר לפסוק לפנים משורת הדין.
- שלישית, בהיבט ההצהרתי-חינוכי - קבלת העתירות אינה מוגבלת רק לצד האופרטיבי שבה, אלא שהיא גם נושאת תכלית ציבורית-הצהרתית. היא מכוונת לעותרות - אשר תנוח דעתן כי קולן נשמע; היא משמשת כסימן למועמדות הבאות לשירות ביטחון - אשר מובטח להן כי הן יימדדו אך ורק על פי כישוריהן; והיא נחזית לעיני הציבור כולו - אשר יידע כי עקרון השוויון אינו פוסח גם על שורות הצבא והתפקידים בו, וכי החובות החקוקות החלות על הצבא נאכפות כהלכה. היא מכוונת גם לנהגת טנק המרכבה, לנווטת הקרב, למפקדת הגדוד וללוחמת ההגנה האווירית - אשר פועלן ראוי להוקרה. הואיל ומדובר בסוגיה שהיא חלק משינוי ששורשיו אינם רק במשפט ובצבא, אלא גם בתפיסות חברתיות ותרבותיות - הרי שההיבט הדקלרטיבי מקבל חשיבות יתרה.
- במישור האופרטיבי, מסקנתי היא אפוא כי יש לעשות את הצו על-תנאי שניתן לצו מוחלט.
כאמור, הצו על-תנאי שניתן בעתירות מסמן "צעד ראשון" - כאשר הדרך לביצוע ראוי של ההתנסויות נושא הצו היא ארוכה - ומחייבת להמשיך ולקיימן באופן שיעלה בקנה אחד עם תכליתן. בראי זאת, מקובל גם עליי כי יש מקום להבחין בין ראשי הצו על-תנאי. ביחס לשניים מתוך שלושת ראשי הצו - ניתן מענה ראשוני לאמור בהם בדמות פתיחת ההתנסויות בחי"ר ניוד ובסיירת מטכ"ל. כאמור יש לראות בפעולות אלה 'סנונית ראשונה', כאשר הצבא מחויב בהיבט הזה להמשיך ולהתמיד בכך בהתאם לאמות המידה שפורטו לעיל. מכל מקום, ביחס לשני ראשים אלה, נחה דעתי - ולא בלי התלבטות - כי צה"ל מממש נכון לעת הזו את חובותיו. פני הדברים הם שונים ככל שמדובר בראש שעניינו בפתיחת ההתנסות בשריון המתמרן - אשר כאמור לגביו אין מחלוקת כי הצבא אינו עומד בחובותיו.
אשר על כן, אני מוצאת לצרף את עמדתי לעמדת חברתי, ולקבוע במישור התוצאה כי יש להוציא לפנינו צו מוחלט המורה על שילוב נשים בהתנסות במערך השריון המתמרן, עד למחזור הגיוס של חודש נובמבר 2026, בהתאם להתחייבות המשיבים. אני מצטרפת לעמדת חבריי אף בעניין הוצאות המשפט.
|
רות רונן |