בית דין גבוה לצדק 3227/20 מיקה קליגר נ' שר הביטחון

בית דין גבוה לצדק 3227/20

בית דין גבוה לצדק 6522/20

בית דין גבוה לצדק 1356/21

פסק-דין

המשנה לנשיא נֹעם סולברג:

1. עניינן של העתירות שלפנינו, במסגרת הנורמטיבית החלה על גיוס נשים לתפקידי לחימה בכלל, וליחידות המכונות 'יחידות מיוחדות' בפרט. הסוגיה העיקרית נוגעת לשאלה האם חלה על צה"ל חובה משפטית לקיים שוויון בין המינים, בכל הנוגע להזדמנות להתמיין ולשרת בתפקידים אלה.

הרקע לעתירות

2. עסקינן בעתירות ותיקות, שעברו גלגולים ותהפוכות מאז הוגשו. אביא את הדברים, ככל הניתן, בתמצית.  העותרות בתיק בית דין גבוה לצדק 3227/20 היו, בעת הגשת העתירה, מועמדות לשירות ביטחון.  העותרת בתיק בית דין גבוה לצדק 6522/20 והעותרות בתיק בית דין גבוה לצדק 1356/21 כבר שירתו בצה"ל בעת הגשת העתירות, כאשר השתתפותן בקורס טיס ובקורס חובלים (בהתאמה) הופסקה.  העותרות כולן, ביקשו כי יתאפשר להן להתמיין ולהשתלב בתפקידי לחימה שונים, בדגש על יחידות מיוחדות.
3. בעתירות נטען, בעיקרו של דבר, כי "המדיניות שמקיים צה"ל כלפי נשים הינה מדיניות הפליה מוסדית", שבגדרה מדיר צה"ל "מטעמים נטולי בסיס מוצדק [...] [את] רגליהן של נשים מתפקידי לוחמה שונים, ובפרט - תפקידי לוחמת חוד". כך, למרות שנשים רבות יכולות לעמוד בתנאי הכשירות הנדרשים לשירות ביחידות לוחמות, הן מבחינה פיזית, הן מבחינה מנטאלית, נבצר מהן אפילו להתמיין - וממילא, גם לשרת - באותן יחידות.  מדיניות זו, כך נטען, מנוגדת להוראות סעיף 16א לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות בטחון) וסעיף 6ד לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951 (להלן: חוק שיווי זכויות האשה), אשר מורים על שוויון באפשרות למלא כל תפקיד בשירות הצבאי; ואף מנוגדת להמלצות הוועדה לעיצוב שירות הנשים בצה"ל, שמונתה על-ידי ראש אכ"א, והמליצה בדוח סיכום הפעילות שלה משנת 2007, כי "לנשים וגברים תהיה הזדמנות שווה להשתבץ לכלל התפקידים והמערכים ולמלא את כל המשימות לפי קריטריונים מיוניים מתוקפים, ותוך עמידה בסטנדרטים ודרישות כשירות מחייבות".
4. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916כמו כן נטען בעתירות, כי בהינתן שכבר קיימים הליכים וקריטריונים ברורים למיון לתפקידי הלוחמה שבהם עוסקות העתירות, הרי שאין במתן אפשרות לנשים להשתתף באותם הליכי מיון משום הטלת עלויות נוספות, כך שהדרתן מאותם הליכים ומניעת האפשרות להשתתף בהם, עולה כדי חוסר סבירות קיצונית; זאת בפרט, משלא הוצג לכך טעם מספק, ומשהדבר אף לא עוגן מעולם במדיניות רשמית שיש בה כדי לבסס ולהצדיק את מצב הדברים המפלה. עוד נטען, כי צבאות מקבילים בעולם אימצו מדיניות של שוויון הזדמנויות מלא לנשים בתפקידי הלחימה, ובכלל זאת, גם ביחידות מיוחדות.  בעתירות הודגש, כי העותרות אינן מבקשות 'הקלות' או התאמות בהליכי המיון, אלא אך אפשרות שווה להתמיין לאותן יחידות, וככל שיימצאו מתאימות לכך - להשתלב בהן במסגרת שירותן.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)

5. לאחר הגשת העתירה הראשונה - בית דין גבוה לצדק 3227/20 - הוגשו כמה וכמה בקשות הצטרפות; מרביתן ביקשו לחזק את עמדת העותרות, מקצתן ביקשו להדגיש כי ניתן לתהות על ההצדקה לקבל את טענות העותרות, ולכל הפחות, יש לעשות כן רק לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של כלל היבטי הסוגיה. מבין בקשות ההצטרפות, בלטה במיוחד זו שהוגשה על-ידי אל"מ במיל' ח.פ. - אשר שירת כמפקד סיירת מטכ"ל בשנים 2019-2016 - וסא"ל במיל' א.ה., ששירת כסגן מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 2017-2016.  בבקשה הוצגה בפירוט העמדה שלפיה "נשים יכולות לשרת בהצלחה כלוחמות בסיירת מטכ"ל", ושילובן כלוחמות אף "יניב תרומה ייחודית ומשמעותית הן מבחינה מבצעית והן מבחינה ארגונית, לסיירת מטכ"ל בפרט ולצה"ל בכלל".  זאת, כך הודגש, בהתבסס על ניסיונם המעשי והמבצעי של המבקשים, ועל "הכרות עמוקה עם היבטי איתור, מיון, הכשרה ופעילות מבצעית בסיירת מטכ"ל, לצד הכרות עם פעילות זרועות הביטחון וקהיליית המודיעין".
6. ביום 13.8.2020, הגישו משיבי המדינה את תגובתם המקדמית הראשונה. בתגובה הודגש, כי "צה"ל רואה חשיבות רבה במתן הזדמנות שווה לכלל המתגייסות והמתגייסים לשורותיו למצות את כישוריהם ויכולותיהם ולשרת שירות משמעותי ותורם", וכי בהתאם לכך, "מדיניותו העקבית של צה"ל מזה שנים היא להרחיב את שילוב הנשים בשורותיו".  כך בכלל, וכך בפרט בתפקידי לחימה, שבהן שולבו נשים במגוון "תפקידי לחימה משמעותיים בהם טיס, לוחמות בחיל הים, בחיל התותחנים, בחיל האיסוף הקרבי, ביחידת 'עוקץ', בחי"ר קל ועוד".  כמו כן, בשנים האחרונות אף "מתנהלת בחינה גם בעניין שילובן של נשים כלוחמות בטנקים במשימת הגנת גבולות".  במבט רחב צוין, כי "בצה"ל משרתות כיום אלפי לוחמות", וכי ניכרת מגמת עליה משמעותית, כך שבשנת 2012 שיעורן היחסי של נשים מבין המשרתים בתפקידי לחימה עמד על 3% בלבד, בעוד שכיום הן "מהוות כ-17% מכלל הכוח הלוחם בצבא"; וכמו כן, ב-5 השנים שבין 2020-2015 מספרן המוחלט של הנשים המשרתות בתפקידי לחימה הכפיל את עצמו ביותר מפי 2.5.
7. הועתק מנבואשר לתפקידי לחימה נוספים, ובפרט אלה המצוינים בעתירות, נטען כי "על כתפי הדרג הבכיר בצה"ל מוטלת אחריות כבדה וחשובה הן לעמידת צה"ל במשימותיו המבצעיות ושמירה על כשירותו המבצעית; הן לבריאות ולבטיחות המשרתים בצה"ל; והן למיצוי כלל יכולות המשרתים באופן שוויוני והוגן". בהתאם לאמור צוין, כי "בחינת האפשרות לשלב נשים בתפקידי לחימה בהם טרם שולבו עד כה מחייבת את הגורמים המוסמכים בצה"ל לבחון לעומקם את מכלול השיקולים הרלוונטיים", ולפיכך "החליט הרמטכ"ל [...] על הקמת צוות מקצועי, שיקיים תהליך בחינה רציני ויסודי, מתוך גישה רחבה, כוללת ומעמיקה, ביחס לאפשרות שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל".  בתוך כך הוחלט, כי בראש הצוות יעמדו האלוף יואל סטריק ותא"ל אליעזר טולדנו (אשר הוחלף בהמשך על-ידי תא"ל דן גולדפוס, שהוחלף גם הוא עקב חילופי תפקידים), "וכן ייטלו בו חלק בעלי ובעלות תפקידים בכירים נוספים בעלי מומחיות רלוונטית, מבצעית ומקצועית, במגוון רחב של תחומים".
8. ביום 9.11.2020 התקיים דיון ראשון בעתירות, לפני הנשיאה א' חיות, השופט מ' מזוז והשופטת י' וילנר. לאחריו, הוחלט "לדחות את המשך הדיון בעתירות עד לקבלת הודעת עדכון מטעם המשיבים לגבי התקדמות עבודת הצוות המקצועי".
9. ביום 7.6.2022, לאחר שהוגשו כמה וכמה הודעות עדכון שבהן דיווחו משיבי המדינה על אודות התקדמות עבודתו של הצוות המקצועי, בישרו המשיבים על השלמת התהליך. הצוות, שכלל מספר צוותי משנה, בחן "באופן מעמיק ורציני" - בין היתר, באמצעות היוועצות בגורמי מקצוע רבים ומגוונים, איסוף נתונים, ולמידה מצבאות זרים וממחקרים רלבנטיים - את כלל הסוגיות הנוגעות לגיוס נשים לתפקידי לחימה, וגיבש דוח מפורט המציג את ממצאי עבודתו, מסקנותיו והמלצותיו.  בהמשך לכך, הוצגו ממצאי הצוות והמלצותיו לרמטכ"ל, אשר קיים גם כמה דיוני המשך בעניין, בכלל זאת בפורום המטה הכללי.
10. בסופו של התהליך, החליט הרמטכ"ל לקבל את המלצת הצוות שלפיה כלל תפקידי הלחימה שבהם כבר משרתות נשים, כמו גם כמה תפקידים נוספים שהצוות מצא כי אין מניעה לשבץ אליהם נשים - "שני תפקידי לחימה בחיל התותחנים; תפקיד לחימה במערך מסווג; ותפקיד מדריך נהיגה מבצעית" - יוגדרו כתפקידים הפתוחים לשירות נשים. כמו כן החליט הרמטכ"ל, כי יִפָּתְחוּ התנסויות בשירות לוחמות ביחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר (יחידה 669), וכן ביחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם) - יחידות מיוחדות, אשר ההחלטה לגביהן התקבלה בניגוד לעמדת הצוות המקצועי, שלא המליץ על שילוב נשים ביחידות אלה.  עוד הוחלט, כי בהתאם להמלצת הצוות המקצועי, תיפתח התנסות להקמת מחלקת לוחמות, שתשמש כמחלקת ניוד באחת מחטיבות החי"ר; וכי לאחר שיושלם תהליך הבחינה הנוגע לשילוב טנקים בהגנת הגבולות, יִשָקֵל המשך שירותן של נשים בטנקים במסגרת משימה זו, וכמו כן תיבחן אפשרות שילובן בחיל השריון המתמרן.  כלל ההתנסויות, כך נקבע, "ילוו בתהליכים סדורים ומעמיקים של מעקב אחר ההתקדמות והמשך בחינה".  ההשתתפות בכלל ההתנסויות הותנתה בעמידה בתנאי-סף פיזיולוגים, אשר יקבעו על-פי מודל שפיתח הצוות המקצועי.  מודל זה מאפשר, כך נטען, "להעריך, על-פי נתוניהן הפיזיולוגיים של חיילות בתחילת הכשרתן לתפקיד לחימה [...] את יכולתן לעמוד בדרישות המבצעיות של התפקיד.  זאת, תוך צמצום גורמי הסיכון הידועים לפציעות ושמירה על בריאותן", ובהתבסס על תפיסה שלפיה "משמדובר בתפקידי לחימה שנשים טרם ביצעו, לא ניתן לדעת בוודאות כיצד הן יעמדו בדרישות המבצעיות וכיצד ביצוע התפקיד ישפיע על בריאותן".
11. בהודעה מעדכנת נוספת, שהוגשה ביום 5.12.2022, דּווח כי נעשית היערכות אינטנסיבית לקראת תחילת ביצוע ההתנסויות ביחידות השונות, כמפורט לעיל; כי בתוך כך, גובשה מתכונת חדשה לעריכת 'יום שדה' (הידוע יותר בשם 'יום סיירות'), אשר "תאפשר לראשונה השתתפות של מיועדות לשירות ביטחון במיון ייעודי שייערך במסגרתו"; וכי ההתנסות בשירות נשים כלוחמות טנקים במשימת הגנת גבולות הסתיימה בהצלחה, ובעקבות כך קבע הרמטכ"ל כי מקצוע זה יפתח באופן קבוע לנשים.
12. ביום 8.12.2022 התקיים הדיון השני בעתירות, לפני הנשיאה א' חיות והשופטות ע' ברון ו-ר' רונן. בהמשך לדיון, ונוכח השינוי בתשתית העובדתית בבסיס העתירות, נקבע, "לבקשת בא כוח העותרות", כי תינתן לעותרות "הרשות לתקן את עתירותיהן ככל שהדבר נדרש על מנת להתאימן להתפתחויות העובדתיות שאירעו מאז הגשתן, לרבות באשר לממצאי הצוות המקצועי והמלצותיו, ולהחלטות הרמטכ"ל שהתקבלו בעקבות כך.  במסגרת זו תהיינה רשאיות העותרות לעדכן גם את הסעדים המבוקשים על ידן".
13. ביום 22.12.2022 הוגשה העתירה המתוקנת. נטען בה, בין היתר, כי אף לאחר כלל השינויים שחלו, כמפורט לעיל, "המשיבים פועלים בדיוק הפוך מהוראות החוק, ומנסים להפוך את החריג לכלל ואת הכלל לחריג, כשהם מותירים את מרבית התפקידים סגורים [לנשים - נ' ס'] ללא כל נימוק או סיבה ראויה ומבלי שבחנו את התפקידים עצמם לפי הדרישות המקצועיות של כל תפקיד ותפקיד".  כך, "אם הכלל הוא - לפי הדין - פתיחת התפקידים לכולם, אלא בחריג[ים] שנמצא לגביהם כי אין לגייס נשים, אזי החובה של המשיבים היא לבחון תפקיד, תפקיד, על צרכיו, לקבוע את הקריטריונים הדרושים מכל מועמד/ת לשרת בו, לפרסם את ממצאי הבחינה - ולהסביר מדוע נקבע כי לתפקיד מסוים נשים לא יכולות להתגייס קטגורית, משום שזה מתחייב מאופיו ומהותו".  אולם כזאת - לא נעשה, ונקודת המוצא שממנה יוצא צה"ל, כפי שמשתקפת מעמדתו, אף לאחר השינויים שחלו - הפוכה.
14. כמו כן נטען, בהתבסס על נייר עמדה שהוגש מטעם פרופ' נעמה קונסטנטיני - מומחית לרפואת ספורט, ואחת המבקשות להצטרף להליך זה - כי המודל התיאורטי לבחינת הכשירות הפיזיולוגית, אשר נקבע בהתאם להמלצת הצוות כתנאי-סף, מבוסס על "נוסחה בלתי עבירה", שאינה מקובלת באף צבא מערבי ומתעלמת מהניסיון המעשי שנרכש בצבאות מקבילים בהקשר זה. השימוש במודל כתנאי-סף מאפשר לצה"ל, כך נטען, לחסום הלכה למעשה את אפשרות כניסתן של נשים לתפקידי לחימה נוספים, תחת מעטה של מגבלות אובייקטיביות, שאינן רלבנטיות כלל.  עוד נטען בהקשר זה, כי החלת תנאי הסף הפיזיולוגיים, נוסף על דרישות הכושר הגופני שבהן מחויבים לעמוד גם גברים, מטילה נטל עודף ובלתי מוצדק על נשים; ואף אינה עומדת במבחן ההיגיון, שכן ככל שמועמדת עומדת במבחני הכושר שלפיהם נבחנים גברים, אין כל טעם מבורר להניח שסיכוייה להצליח בתפקיד פחוּתים.  מה גם, ששילוב הקריטריונים יוצר, כך נטען, "קבוצה ריקה", שכן מדובר בדרישות מנוגדות, כך שכמעט לא יכולות להיות נשים שיעמדו בדרישות הסף הפיזיולוגיות שנקבעו, בפרט באשר לגובה ומשקל, ותוכלנה בד בבד להיות בכושר גופני טוב מספיק.  כך, חלף 'תנאי-סף', מדובר למעשה בחסם מהותי.  בנוסף נטען, כי "בבסיס קביעת תנאי הסף עומד הטיעון לפיו תכליתם למנוע גרימת נזקים בריאותיים לנשים", אולם מחקר מקיף שבדק לוחמות ששירתו ביחידה מיוחדת בצבא האמריקאי, לא גילה אצלן הסתברות גבוהה יותר לפציעות, ואף לא נזקים בריאותיים ארוכי-טווח.  לבסוף הודגש, פעם נוספת, כי "כל שהעותרות מבקשות זה את הזכות להתמיין בכבוד, באופן שמתמיינים הגברים, באותן אמות המידה ובאותם הקריטריונים בדיוק - לא יותר ולא פחות".
15. ביום 17.4.2023, הוגשה תגובה מקדמית מטעם משיבי המדינה לעתירה המתוקנת. בתגובה דוּוח כי ההתנסות ביחידת יהל"ם החלה, כך ש"במחזור הגיוס של חודש מרץ 2023 גויס לראשונה צוות של 12 לוחמות למסלול", ובחודש נובמבר 2023 צפויים להתגייס שני צוותים נוספים שיִמְנּו כ-15 לוחמות כל אחד.  עוד דוּוח, כי לאחר שהוצג לו הנושא, ובהמשך לעבודת מטה נוספת שנערכה בצה"ל, קיבל הרמטכ"ל מספר החלטות חדשות.  בתוך כך, הוחלט על "הרחבה משמעותית של ההתנסויות ביחידות המיוחדות, הן באמצעות ביטול תנאי הסף הפיזיולוגיים (תוך שימוש במודל הפיזיולוגי כנתון תומך החלטה) ומיון נשים לתפקידים על-פי אמות מידה זהות לאלו החלות על גברים, הן באמצעות פתיחה עתידית של התנסויות לשירות נשים ביחידות מיוחדות נוספות החל בשנת 2025; בצד דחיית פתיחת ההתנסות במחלקת ניוד בחטיבת חי"ר לסוף שנת 2024, ובחינת הנושא בשנית לאחר התקדמות ההתנסויות ביחידות המובחרות" (ההדגשות הוּספו - נ' ס').  זאת, "מתוך תפיסה לפיה הרחבת שיבוצן של נשים בתפקידי לחימה [...] צריכה להתחיל ביחידות המיוחדות, בין היתר, בשל היתרונות הגלומים במיון הקיים ביחידות אלה ובמאפייני פעילותן, פוטנציאל הצלחה גבוה יותר, ומתוך ראיית המשמעות הערכית והחברתית של מתן הזדמנות לנשים לשרת שירות כאמור".  החלטות אלו, כך נטען, "מקדמות משמעותית את שיבוץ הנשים בתפקידי לחימה באופן שוויוני".
16. אשר לתפקידים שטרם שובצו בהן נשים, נקבע כי ההתקדמות תהא בדרך של התנסויות, שכן "תהליך מדורג בדרך של התנסות מאפשר להפיק ולהטמיע לקחים רלוונטיים"; לרכז מאמץ "בהיבטי ההיערכות, והקשב הפיקודי והמערכתי הנדרשים"; ובהתאם לכך "להגדיל משמעותית, ולאורך זמן, את סיכויי ההצלחה של התהליך". דרך התקדמות זו מוצדקת גם, כך נטען, בהינתן ש"מספרן הפוטנציאלי של המצטרפות למסלול חדש שנפתח" אינו גדול, כך שהתועלת הצפויה מפתיחת מסלולים רבים במקביל - אינה גבוהה.  עוד הודגש בהקשר זה, כי שיקולי ישׂימוּת וסיכויי הצלחה הם שהנחו את החלטות הרמטכ"ל בעניין, כך שההתנסויות ביחידות המיוחדות, שבהן סיכויי ההצלחה, לשיטתו, גבוהים יותר, יאפשרו הפקת לקחים לטובת ההתנסויות לשילוב במחלקת חי"ר ובשריון המתמרן - התנסויות אשר נדחו מעט מטעם זה.  עוד החליט הרמטכ"ל, כי בהינתן היתרונות שהמודל הפיזיולוגי, ככלי תומך החלטה, יכול להניב גם ביחס לאוכלוסיית הגברים, יש לגבש מודל כאמור גם לגביהם, לטובת סיוע בתהליכי המיון והשיבוץ שלהם לשירות.
17. במישור העקרוני נטען, כי "עמדתו המקצועית והערכית של צה"ל היא כי יש להרחיב את שילובן של נשים בתפקידים בשירות הצבאי, מקום שהדבר אפשרי, אך תוך קבלת החלטות אחראיות ומושכלות על בסיס מחקר, בחינה ונתונים מבוססים". עוד נטען, כי המשיבים "מממשים כדבעי את הוראות סעיף 16א לחוק שירות בטחון, וכי לא נפל כל פגם באופן יישום הוראות החוק, באמצעות פתיחת תפקידים לשיבוץ נשים בדרך של התנסות תחילה במספר יחידות, אשר תאפשר בקרה ולמידה תוך צבירת ניסיון מעשי בפועל, בטרם קבלת החלטה סופית".  זאת בפרט, בהתחשב בשיקול הדעת הרחב הנתון לצה"ל באשר לאופן היישום של הוראות החוק, ובשים לב למורכבות השיקולים שעל הפרק, בדגש על "היבטים מקצועיים-מבצעיים ותכנוניים".
18. אשר לטענות שהעלו העותרות בדבר התשתית העובדתית שעליה התבססו מקבלי ההחלטות בצה"ל, נטען כי "התהליך שערך הצוות [המקצועי - נ' ס'] הוא תהליך הבחינה המקיף ביותר שנערך אי-פעם בצה"ל בנוגע לשיבוץ נשים לתפקידי לחימה, ובין המקיפים שנערכו בנושא שיבוץ נשים בתפקידי לחימה בראייה בין-לאומית", ואף נערכה בהמשך לו עבודת מטה משלימה, לטובת המשך טיוב התשתית העובדתית ועדכונה כתוצאה מהניסיון המצטבר בהדרגה. בנוגע לטענות העותרות לגבי המודל הפיזיולוגי, טענו משיבי המדינה, בעיקרו של דבר, כי המודל גובש באופן מקצועי וענייני; כי תכליתו היא לשמור על בריאות הלוחמות ולצמצם את ההסתברות לפציעות; וכי בלאו הכי, ההחלטה על הפיכתו מתנאי-סף לנתון תומך החלטה, ועל גיבוש מודל דומה גם לגבי גברים, שומטת את הקרקע תחת הטענות שהועלו בהקשר זה.
19. ביום 13.6.2023, הוגשה התייחסות העותרות לתגובה המקדמית, שֶׁבָּהּ שָׁבוּ, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו בשלבים קודמים של העתירה; וטענו כי החלטת צה"ל לקדם את שילוב הנשים בתפקידי לחימה בהדרגה, באמצעות ביצוע התנסויות ביחידות מסוגים שונים - בלתי סבירה באופן קיצוני, ואף יש בה, כשלעצמה, משום הפליה כלפי נשים. כמו כן נטען, כי החלטת הרמטכ"ל לקדם את שילוב הנשים בתפקידי הלחימה תוך מתן קדימוּת להתנסויות ביחידות המיוחדות דווקא, מעוררת קושי ניכר, שכן כמות הנשים הפוטנציאליות שיכולות לשרת ביחידות אלה מצומצמת יותר; מה גם, שמידת ההצלחה בהן אינן מעידה בהכרח על סיכויי ההצלחה להשתלבות במסגרות חי"ר ושריון.
20. ביום 27.6.2023, התקיים הדיון השלישי בעתירות, לפני הנשיאה חיות, והשופטות ברון ורונן. לאחר הדיון, ניתן צו על-תנאי, "המורה למשיבים, בהינתן הוראות סעיף 16א לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 וסעיף 6ד לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951, לבוא וליתן טעם:
21. מדוע לא תשולבנה נשים, במסגרת התנסות, במחלקת ניוד או מרגמות באחת מחטיבות החי"ר המתמרן, כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם.
22. מדוע לא יתאפשר לנשים להתגייס למערך השריון המתמרן, לאור הצלחת תהליך הבחינה ביחס לשיבוץ נשים כלוחמות שריון במשימת הגנת גבולות, ולחלופין, מדוע לא תשולבנה נשים, במסגרת התנסות, במערך השריון המתמרן, כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם.
23. מדוע לא תבוצענה התנסויות לשילוב נשים ביחידות מובחרות ומיוחדות המקיימות הליכי מיון, בנוסף ובמקביל להתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם, וזאת למעט יחידות שלגביהן כבר הוחלט כי בשל מהות ואופי התפקיד לא ניתן לשלב בהן נשים".
24. בתצהיר התשובה, שהוגש ביום 21.9.2023, תוך שצורף לו מכתב מטעם הרמטכ"ל, דיווחו משיבי המדינה כי בהמשך לצו על-תנאי שניתן, נערכה בחינה נוספת שבעקבותיה קיבל הרמטכ"ל, "לאחר התלבטות רבה", מספר החלטות נוספות. בתוך כך צוין, כי הוחלט על פתיחת התנסות להקמת צוות לוחמות במקצוע חי"ר ניוד, במסגרת "מסלול ייעודי שייפתח ביחידת ניוד הפועלת בכפיפות לאחת מהחטיבות המתמרנות בצה"ל, הכפופה לאוגדה מיוחדת".  כמו כן הוחלט, כי בסוף שנת 2024 תחל התנסות בהכשרת לוחמות לתפקיד לחימה בשריון המתמרן; זאת, "כחלק מההמשכיות ומהמחויבות של צה"ל לתהליכים שבוצעו בעבר, ותוך מתן משקל לצו על-תנאי שניתן בעתירה", וחרף העובדה ש"על בסיס הנתונים הקיימים, הרמטכ"ל אינו רואה בעתיד הקרוב היתכנות של ממש לשירות לוחמות בשריון [ה]מתמרן".  עוד הוחלט, כי תיפתח התנסות לשירות נשים ביחידה מיוחדת נוספת, סיירת מטכ"ל, "בכפוף לאיתור מספר מספק של מועמדות הנדרש לכך".
25. בהסתמך על החלטות אלה, בצירוף עם ההחלטות הקודמות שהתקבלו בהקשר זה, כמפורט לעיל, נטען כי מדובר ב"צעדים משמעותיים ביותר ופורצי דרך בכל הנוגע לשיבוץ נשים בתפקידי לחימה נוספים, אשר יש בהם כדי ליתן מענה הולם ביותר לצו על-תנאי שניתן בעתירה המתוקנת". על כן, משניתן מענה הולם ל-3 ראשי הצו על-תנאי, ובשים לב לעמדתם העקרונית של משיבי המדינה, כפי שפורטה גם בתגובה המקדמית לעתירה המתוקנת, נטען כי דין העתירה, בשלב זה, להידחות או להימחק.
26. בעקבות האמור בתצהיר התשובה, ביום 21.9.2023 ניתנה החלטה (הנשיאה חיות והשופטות ברון ורונן) שלפיה: "בהינתן שורת הצעדים החדשים לשילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל, אשר צוינו בתצהיר התשובה, יודיעו העותרות עד ליום 28.9.2023 האם הן עומדות על עתירותיהן".
27. העותרות, בתגובה, הודיעו כי הן עומדות על עתירתן. בהתייחסות שהוגשה לתצהיר התשובה, דחו העותרות את טענות משיבי המדינה מכל וכל, וגרסו כי הלכה למעשה, לא ניתן מענה אף לא לאחד מראשי הצו על-תנאי.
28. זמן קצר לאחר מכן, ביום 7.10.2023 - אותו יום מר ונמהר - פרצה המלחמה. בעקבות זאת, ובהתחשב בכך שהגורמים הרלבנטיים הנדרשים לטיפול בעתירות מטעם המשיבים עסקו בעניינים הנוגעים למצב החירום, נדחה הדיון בהתנגדות לצו על-תנאי כמה וכמה פעמים.
29. ביום 15.7.2024, הוגשה הודעה מעדכנת מטעם משיבי המדינה. בהודעה צוין, כי "על אף ריכוז המאמץ בצרכי הלחימה והעומס הרב המוטל על כלל גורמי הצבא, בדגש על המערך הלוחם ובכלל זאת היחידות המכשירות ללוחמה, בעטיה של המלחמה", החליט הרמטכ"ל, לאחר בחינה עדכנית, כי "כלל ההתנסויות עליהן הוחלט טרם פרוץ המלחמה יימשכו או ייפתחו כמתוכנן".  זאת, למעט ההתנסות בהכשרה לשריון המתמרן, אשר לגביה החליט הרמטכ"ל כי תידחה, ותיפתח בנובמבר 2025, "בשל אילוצים הנובעים מן המלחמה" - ביניהם אי-כשירות של טנקים, מחסור בתחמושת ומחסור בסגל הכשרה.  לצד זאת הוחלט, כי ההתנסות, על כל שלביה, תיערך באחת מחטיבות השריון המתמרן, חלף ביצועה בחיל הגנת הגבולות, כפי שתוכנן קודם לכן.  עוד דוּוח בהודעה, כי "לאחרונה הורה הרמטכ"ל לקיים תחקיר ולמידה ייעודיים העוסקים בלחימת הנשים במלחמת חרבות ברזל, וזאת בנוסף לתחקירים שמתנהלים בצה"ל בהקשרי לחימה", אולם הליך התחקור טרם הושלם.  לאחר השלמתו, יבחנו הגורמים הרלבנטיים בצה"ל אם יש בו כדי להשליך על שילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים.
30. אשר להתנסות ביחידת יהל"ם, צוין בהודעה, כי 10 לוחמות מתוך 14 שהתקבלו השלימו את מסלול ההכשרה, וכבר לוקחות חלק בפעילות המבצעית של היחידה, כאשר שתיים מהן אף יצאו לקורס קצינים. כמו כן, 17 חיילות נמצאות במסלול ההכשרה במסגרת המחזור השני של ההתנסות.  אשר להתנסות ביחידה 669, צוין כי לאחר שבחודש נובמבר 2023 התייצבו ליום הסיירות 141 מועמדות לשירות ביטחון, נמצאו בסיום תהליך המיון, הכולל גיבוש, 2 מועמדות לשירות ביטחון אשר החלו את ההכשרה ביחידה.  עוד צוין, כי בחודש מרץ 2024 התייצבו 567 מועמדות לשירות ביטחון ליום סיירות, מתוכן 17 עברו בהצלחה, ונמצאות בשלבים שונים של הליכי מיון ליחידות 669 וסיירת מטכ"ל.
31. ביום 24.7.2024 קיימנו, בהרכב הנוכחי, דיון רביעי בעתירה, שלאחריו התבקשו משיבי המדינה להגיש הודעת עדכון נוספת. בהודעת העדכון, שהוגשה ביום 2.1.2025, צוין כי ביום 8.10.2024 נערך יום סיירות נוסף, שאליו התייצבו 117 מועמדות לשירות ביטחון; 41 מתוכן סיימו את היום והמשיכו להליכי מיון ביחידות השונות.  עוד צוין, כי ביום 17.11.2024 נערך גיבוש לסיירת מטכ"ל, שבו השתתפו 11 מועמדות לשירות ביטחון, אולם אף אחת מהן לא סיימה בתוצאה המאפשרת קבלה להכשרה בסיירת מטכ"ל או ביחידה 669; בהתאם לכך, "הן צפויות להיקרא לשבוע ראיונות ליחידות לחימה אחרות כגון יהל"ם, עוקץ ועוד".
32. כמו כן צוין בהודעה, כי שתי החיילות שהחלו את מסלול ההכשרה ביחידה 669 נשרו במעלה הדרך; כי בחודש דצמבר 2024 נפתח המחזור הראשון של ההתנסות בסיירת מטכ"ל, בהשתתפות חיילת אחת שצלחה את כל שלבי המיון; כי בחודש מרץ 2025 יחל המחזור השלישי של ההתנסות ביחידת יהל"ם, אשר צפוי לכלול 24 חיילות; כי שתי בוגרות של מחזור ההכשרה הראשון כבר משובצות בתפקידי קצונה ביחידה; וכי בחודש מרץ צפויות לצאת לקורס קצינים 3 לוחמות נוספות. עוד צוין, כי ביום 26.11.2024 החלו 30 חיילות את מסלול ההכשרה במקצוע חי"ר ניוד.  בהינתן האמור, ובהמשך לעמדתם כפי שהוצגה בהודעה המעדכנת הקודמת, נטען כי בשלב זה, דין העתירות להידחות או להימחק.
33. ביום 16.1.2025, הוגשה תגובה להודעה מטעם העותרות. בתגובה נטען כי ביום הסיירות האחרון, שהתקיים מספר ימים טרם הגשת התגובה, התייצבו 180 נשים, מתוכן 12 סיימו בתוצאה המאפשרת להן להמשיך לגיבוש מטכ"ל.  נתונים אלה, המצטרפים לנתונים העולים מימי הסיירות הקודמים, מעידים, כך נטען, על כך שבהחלט ישנן נשים בעלות יכולות פיזיות מתאימות לשרת ביחידות לוחמות בכלל, וביחידות מיוחדות בפרט, מה שמחייב למיינן על בסיס יכולותיהן בלבד, בדומה לגברים, מבלי להציב חסמים מקדימים.  עוד צוין בהקשר זה, כי יש להתייחס אל הנתונים האמורים כראשוניים בלבד, שכן "תוצאות אלו מבוססות על כח אדם נשי אשר בניגוד ללוחמים גברים - לא ידעו ממש עד לתקופה האחרונה כי באפשרותן להתמיין או להתקבל לתפקידים אלו ובהתאם - לא התאמנו לכך בשנים שקדמו לתחילת הפיילוט"; לפיכך נטען, כי "פוטנציאל כוח האדם הנשי צפוי ללכת ולגדול - ככל ואכן יתאפשר להן".
34. לצד זאת נטען, כי מצב הדברים - רחוק מלהיות מספק, כך שלמשל, מגוון היחידות שאליהן יכולה להתמיין חיילת שנשרה מהכשרה ביחידה 669 או מקורס טיס, מצומצם בהרבה מזה שפתוח לפני חייל במצב זהה. עוד הלינו העותרות על המשך מודל ההתנסויות, אשר מעכב לדידן את שילוב הנשים בתפקידי לחימה, ומאפשר לצה"ל "למשוך את הזמן"; מה גם, שבהינתן שנשים הוכיחו את עצמן "בתוצאות לחימה בקרב ובזמן אמת" - אין בו עוד צורך.  כמו כן נטען, כי הלכה למעשה, משיבי המדינה לא נתנו מענה מספק לצו על-תנאי, ולהערות שהשמיע בית המשפט במהלך הדיון האחרון.
35. ביום 13.7.2025, הוגשה הודעת עדכון נוספת, שבה דוּוח כי על רקע ממצאים שעלו מששת החודשים הראשונים של ההתנסות להכשרת לוחמות במקצוע חי"ר ניוד, החליט הרמטכ"ל ביום 29.5.2025 על עצירת ההתנסות. כך, הגם ש"בתחומים המקצועיים הישגי החיילות שהשתתפו [...] בהתנסות דומים לאלה של חיילים גברים בהכשרות דומות", בתחומי הכושר הגופני והקרבי "החיילות לא עמדו בסיפי הכשירות הנדרשים על-מנת לקבל את ההסמכה הנדרשת בסיום השלב הראשון של ההכשרה [...].  גם לאחר שבוצעו פעולות נוספות בתחילת השלב הבא של ההכשרה [...] על מנת להעלות את כושרן הקרבי, החיילות לא הצליחו לעמוד ברף הכושר אליו נדרש להגיע, כבר בשלב הטירונות".  על כן, "סגל ההכשרה וגורמי המקצוע הגיעו למסקנה כי הן לא תצלחנה לעמוד ברף הנדרש להסמכתן ברמת הכושר הנדרשת בסיום ההכשרה של לוחם חי"ר".  נימוק נוסף שניתן להחלטה, לצד אי-העמידה בדרישות הכושר הגופני, היה שרבות מן החיילות שעודן משתתפות בהכשרה סובלות מבעיות רפואיות שהתעוררו במהלכה, ואשר לשיטת גורמי המקצוע הרפואיים, צפויות היו להחמיר ולגרום לנזקים ככל שההכשרה היתה נמשכת.
36. לצד האמור צוין, כי הרמטכ"ל הנחה על פתיחת התנסות נוספת בשנת 2026 ללוחמה במקצועות החי"ר, "לאחר שיופקו הלקחים מההתנסות הנוכחית, ובתוך כך לעניין הצורך במיון, הכנה מקדימה והתאמת היבטי הכושר הקרבי". עוד הורה הרמטכ"ל, על בחינת הקמת מחלקות ניוד ביחידות שאינן חטיבות החי"ר המתמרנות.  כמו כן דוּוח בהודעה, כי החיילות שהשתתפו בהכשרה שובצו מחדש ליחידות קרביות שונות.  לבסוף נטען, בהתייחס לטענות שהעלה ב"כ העותרות בתגובה לבקשה להגשת הודעת העדכון, כי הושקעו משאבים ניכרים, ו"הוקדש קשב פיקודי רב" ליצירת התנאים והמעטפת ההולמת למסלול ההכשרה, הגם שזו לא צלחה לבסוף.
37. בהחלטה מיום 7.8.2025, התבקשו המשיבים לעדכן בדבר פתיחת ההתנסות בהכשרה לשריון המתמרן. זאת, בהמשך להודעות העדכון מיום 15.7.2024 ומיום 2.1.2025, שבהן נמסר כי פתיחתה של ההתנסות נדחתה לחודש נובמבר 2025.  ביום 30.11.2025, הוגשה הודעת העדכון.  דוּוח בה, כי "לאחר שהוצגו בפני הרמטכ"ל עמדות הגורמים המקצועיים, ולאחר שקילת הדברים בכובד ראש, קבע הרמטכ"ל כי לא ניתן לקיים את ההתנסות במועד המתוכנן, עליו נמסר בהודעות הקודמות [...], והנחה על דחייה נוספת בפתיחת ההתנסות למחזור הגיוס בחודש נובמבר 2026".  החלטה זו נסמכה בראש ובראשונה, כך צוין, על השלכות המלחמה על מערך השריון המתמרן.  בהקשר זה הוגשה גם הודעה חסויה, שלגביה, מטבע הדברים, לא נוכל לפרט.  לצד זאת צוין, כי נוכח אתגרי המלחמה והקשב הפיקודי הנתון לטובת ניהולה, "חיל השריון אינו ערוך ואין באפשרותו להיערך בעת הקרובה, להשקעת התשומות הפיקודיות והמערכתיות, ולהקצאת המשאבים הנדרשים לצורך פתיחת ההתנסות במועדה המתוכנן".  זאת ועוד, בהינתן שתוצאות ההכשרה אינן ידועות, ההתנסות מתנהלת "בנוסף ובמקביל" לתהליכי ההכשרה הרגילים המתקיימים בחיל השריון, מה שדורש כוח אדם יעודי, כמו גם משאבים ותשתיות נוספים; בנסיבות הנוכחיות, "קיים קושי אובייקטיבי" למלא אחר דרישות אלו.
38. נימוק נוסף שהובא לדחיית ההתנסות, הוא הצורך למצות את תהליך הפקת הלקחים מן ההתנסות בחי"ר ניוד. בפרט צוין בהקשר זה, כי במסגרת הלקחים שכבר הופקו מאותה התנסות, "גורמי המקצוע עמדו על כך שפתיחת ההתנסות בלא שנערכו תהליכי מיון והכנה מקדימים, אשר ישפרו את כשירותן הפיזית הבסיסית של החיילות המתגייסות להתנסות, עלולה להביא לפציעתן של החיילות ולכישלון ההתנסות כבר בשלב מוקדם".  לפיכך, "דחיית ההתנסות תאפשר גיבוש הליכי הכנה מקדימים של המיועדות לשירות ביטחון הרלבנטיות, ותוכל לתרום להצלחת ההתנסות".
39. לצד כלל האמור, הודגש בהודעה כי במסגרת הדיון על פתיחת ההתנסות, "הרמטכ"ל עמד על כך שצה"ל מחויב לשוויון הזדמנויות למתגייסות לשורותיו, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בשילוב לוחמות בכלל היחידות והמערכים, למעט תפקידים שלא נפתחו לשירות נשים בשל אופיים ומהותם [...] זאת, לא רק מתוך מחויבות עמוקה ומלאה להוראות הדין, אלא כביטוי לצורך מבצעי ממשי בכוח אדם איכותי בכלל היחידות והתפקידים, ומתוך מחויבות ערכית ומקצועית למיצוי מיטבי של כלל ההון האנושי בצה"ל, לרבות באמצעות מיצוי כישוריהן של כלל המתגייסות לשורות הצבא, ומתן שוויון הזדמנויות לכלל המתגייסות" (ההדגשות הוּספו - נ' ס'). כמו כן עדכנו המשיבים, באשר להתנסות בסיירת מטכ"ל, כי החיילת שהתגייסה בחודש דצמבר 2024, עודנה במסלול ההכשרה; וכי בחודש אוגוסט 2026 צפויה להתגייס חיילת נוספת, שצלחה את המיונים ליחידה.
40. בתגובה להודעה, שהוגשה ביום 7.12.2025, טענו ב"כ העותרות, בעיקרו של דבר, כי ההחלטה על דחיית ההתנסות אינה סבירה; כי בהתחשב בלחימת נשים בשריון במסגרת המלחמה, כלל אין צורך בהתנסות; וכי הנימוקים הנוגעים למחסור בקשב פיקודי, במשאבים וכיוצא באלה, אינם משכנעים, בהינתן שהכשרות בשריון המתמרן לגברים מתנהלות באופן תדיר, כאשר כלל המשאבים הנדרשים מוקצים להן. בהתייחסות נוספת שהוגשה בנפרד, ביום 9.12.2025, נטען גם כי בשים לב להתנסויות שכבר בוצעו בסיירת מטכ"ל, יחידת 669 ויהל"ם, אין עוד הצדקה להמשיך במודל ההתנסויות, ויש לפתוח לנשים לאלתר את כלל הליכי המיון ליחידות מיוחדות.  זאת, בהתחשב בהצלחה של חלקן בפועל; ובהינתן שהליכי המיון והסינון עובדים כהלכה, כך שנשים שאינן מתאימות מבחינה מקצועית אכן מודחות ממסלולי ההכשרה, וכשירוּת היחידות לא נפגעת כהוא זה.  בהודעה נוספת שהגישו ב"כ העותרות, ביום 4.1.2026, נטען באשר להתנסות ביחידת יהל"ם, כי "תחת פתיחת תפקידי הליבה של היחידה - סילוק פצצות, הוק[ם] מערך נפרד לנשים בלבד מערך של תפקיד יעודי - שאינו קיים כלל עבור גברים ושאינו חלק ממקצועות הליבה של יהל"ם".  כמו כן נטען, כי בצה"ל הוחלט להעניק ללוחמות המסיימות מסלול ביהל"ם סיכה שונה, מה שיוצר "בידול סמלי ותפקודי", ופוגע בעקרון השוויון.

אם כן, לאחר למעלה מ-5 וחצי שנים, שכללו לא מעט גלגולים ותמורות, כמפורט לעיל - בשלה העת לחתום את הדיון.