לעניין זה השוו, למשל, למקרים שבהם מתבצעת בניה מחדש של מבנים שניזוקו, למשל בעקבות שריפה. במקרים אלה, אף אם למבנה המקורי שניזוק היה קיים היתר בנייה, עדיין נדרש היתר בנייה חדש או מחודש על מנת לשקמו. ראו, למשל, רע"פ 9230/06 חב' א.מ.ש תלפיות בע"מ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (פורסמה במאגרים, [פורסם בנבו] ניתנה ביום 5.12.06). כן ראו עמ"ק (אשקלון) 1704/05 עירית אשקלון נ' סוארי (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17.10.07).
כמו כן ראו תקנה 20א(ה) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, העוסקת במקרים שבהם היה היתר בנייה לבניין המקורי, לבניין זה נגרם נזק (בשל "שריפה, הרס או אירוע אחר") ועתה מבקשים לשקמו בהתאם לתנאי ההיתר המקורי. מלשונה של תקנה זו עולה בבירור כי מתקין התקנות יצא מנקודת הנחה, כדבר מובן מאליו, כי אף פעולת שיקום מסוג זה מחייבת קבלת היתר בנייה מחודש (אם אין מניעה תכנונית לכך) וכי אין די בהיתר הבנייה המקורי. (במאמר מוסגר יצוין כי, על כל פנים, הנאשמים לא הצביעו על היתר הבנייה המקורי שניתן לשם הקמת הגדר ועמודי התאורה במקרקעין, אם ניתן היתר כזה בעבר, וממילא לא היה בידיהם היתר בנייה מחודש הנסמך על ההיתר המקורי).
שנית, אף אם נניח לטובתם של הנאשמים כי קיימים שיפוצים (חיצוניים) קלים, "קוסמטיים", שאינם דורשים היתר בנייה (וכאמור אינני סבורה כי לשון החוק או הפסיקה יוצרים הבחנה שכזו, אם כי לשם שלמות התמונה השוו בג"צ 4935/93 תנועת נאמני הר הבית ואח' נ' ראש עירית ירושלים ואח', פ"ד מז(5) 865 (1993)), הרי שזהו בוודאי אינו המקרה המתאים לכך. שכן, במקרה זה מדובר על שיפוץ מאסיבי ומקיף, כפי שניכר בתמונות וכפי שנטען על-ידי הנאשמים עצמם במכתבם הנ"ל, שבו העריכו את שווי השיפוץ, כאמור, במאות אלפי שקלים.
שלישית, אף אם נניח לטובתם של הנאשמים כי מדובר במקרה גבולי (וכאמור אינני סבורה כי זה היה המצב), הרי שמצופה היה מן הנאשמים לפנות למאשימה בבקשה לקבלת מידע תכנוני עובר לביצוע העבודות. בהקשר זה יש לציין עוד, כי מעבר לביצוע העבודות עצמן בידי הנאשמים, הרי שניתנו להם אינדיקציות רבות בזמן אמיתי בנוגע לבעייתיות העבודות שהתבצעו על ידיהם במקרקעין בהיבטי התכנון והבנייה, כגון: צו ההפסקה המינהלי שהוצמד לגדר על-ידי הפקח ביום 7.6.04 (ת/4); מכתב התראה שנשלח לצוות 3 מאת הפקח ביום 8.6.04 (ת/6); היתר רשות הטבע והגנים מיום 17.5.04 (נ/1), אשר בסיפא שלו נכתב במפורש כי "היתר זה אינו פוטר מן הצורך בקבלת כל היתר או רשיון אחר הנדרש על פי כל דין ובמקרה זה יהיה תוקף היתר זה מותנה בקבלת כל היתר או רשיון אחרים כאלה"; אישור המועצה האזורית לקיום "אירועים תחת כיפת השמיים" מיום 6.6.04 (נ/19), שהותנה בעמידה "בכל דרישות החוק וכל דרישות הגופים הרלוונטיים לנושא"; אישור משטרת ישראל לקיום אירועים המוניים תחת כיפת השמיים מיום 27.7.04 (נ/5), שאף בו הותנה האישור, בין היתר, בהסכמת המאשימה; וכמובן צו ההפסקה השיפוטי מיום 29.6.04. [שלוש האינדיקציות האחרונות כוונו יותר לשאלת השימוש החורג במקרקעין, להבדיל משאלת הבנייה, אך ניתן היה להסיק מהן, לדעתי, כי הנושא בכללותו טעון בדיקה - א.ל.ע.].