נקבע בהחלטה כי המערערת מנסה לכוון את תשובותיה לריצוי ולקידום הרעיון כי מדובר בזוגיות, אך בפועל עיקר זמנה מוקדש לעבודה שלא כחוק לטובת קידום כלכלי של משפחתה בסרי לנקה. המערערת, שאשרת הסיעוד שלה הסתיימה בשנת 2014, נדרשה לצאת מישראל באופן מידי.
- בערר הפנימי שהגישו המערערים נטען כי הרשות התעלמה מכך שבני הזוג רכשו נכס משותף בסרי לנקה, מכספים משותפים של בני הזוג. הרשות התעלמה גם ממסמכים וראיות רבים, לרבות מכתבים ממכרים ותמונות משותפות מאירועים חבריים. נטען כי המערערת לא הבינה את כל השאלות והמערער בעל יכולת קוגניטיבית ירודה, הוא מתקשה בריכוז וסובל מבעיות זיכרון קשות, אך הדבר אינו מטיל דופי בכנות הקשר. בערר ניתנו הסברים לתשובות שניתנו בראיונות, נטען כי אין מדובר בסתירות אלא בהבדלים באופן בו הבינו את השאלות והאופן בו הם מתארים אירועים וחוויות, למשל לגבי מריבות, מתנות, קניות, בישולים ונסיעות. בערר הוסבר כי המערערים בחרו לחיות יחד, הם נאבקים על שרידותם הכלכלית ומנסים לתמוך גם במשפחתה של המערערת בסרי לנקה, אין מקום להענישם על כך ולשלול מהם את הזכות לחיות יחד.
- בהחלטה בערר הפנימי, מיום 21.3.2024, מאת מנהלת רשות האוכלוסין אילת גב' טלי כרמלי, נקבע שוב כי נמצאו סתירות מהותיות רבות כמעט בכל שאלה שנשאלו המערערים בראיונות ביום 12.1.2023 ומכאן המסקנה בדבר אי ידיעת פרטים בסיסיים בחיי היומיום, חרף הטענה לזוגיות כנה וארוכת שנים, בעוד הקשר נועד לקידום אינטרסים אישיים של כל אחד מהמערערים.
על פי ההחלטה, אכן הוגשו (בשנת 2021) מכתבי המלצה מאחותו של המערער, ממעסיקה של המערערת ושני מכתבים נוספים וכן תמונות משותפות משבעה ארועים. הוגשו גם מסמכים על רכישת נכס בסרי לנקה, אך נקבע כי מדובר בתרגום ללא מסמכי מקור ולכן הטענה מתייתרת. לגבי כלל המסמכים נקבע כי מדובר במסמכים לא רשמיים וישנים, ולכן אינם רלוונטיים לבקשה. הוסבר כי הריאיון הוא הכלי העיקרי לבחינת כנות הקשר, ואין לקבל את "התירוצים" שהוצגו בערר בניסיון לתרץ את הסתירות. נקבע כי המערערים מנהלים חיים מקבילים, לקידום אינטרסים אישיים של כל אחד מהם. נקבע כי מאז הגיעה המערערת לישראל היא מקדישה את כל זמנה ומרצה לעבודה, שעות על גבי שעות, למרות שמדובר בעבודה ללא רישיון, ולמרות שהדבר בא על חשבון הזמן הזוגי עם בעלה בזמן שהוא נמצא בבית. אין לבני הזוג רכוש משותף, חופשות, או בילויים משותפים, טיולים או ביקורי משפחה משותפים, ואין ידע בסיסי האחד על תחביבי השני. לבסוף נקבע כי הטענה שהמערער בעל יכולת קוגניטיבית ירודה מחזקת את עמדת הרשות כי המערערת, המבוגרת מהמערער בשנים רבות, פועלת בכל האמצעים לשפר את חיי ילדיה הבוגרים בחו"ל ולא לקדם ולהשקיע את כוחה ומרצה בחיי הזוגיות בהווה ובעתיד עם בן זוגה בישראל.