ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2) על החלטה זו הוגש ערר לבית הדין לעררים.
- בפסק דינו בית הדין לעררים (מיום 13.7.2025, כב' הדיינת נ' וינשטוק-עסיס) בית הדין עמד על כך שלשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בעת שימוש בסמכויותיו בענייני כניסה לישראל, רישיון וישיבה בה, והתערבות בשיקול הדעת מצומצמת למקרים חריגים בלבד. הודגש כי שיקול הדעת עומד גם בבקשה למעמד למי שהתחתן עם אזרח ישראלי, מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, בקשה שנבחנת במסגרת "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (נוהל מס' 5.2.0008). בית הדין עמד על חשיבות הדרישה לקשר נישואין תקף ולכנות הקשר.
- בית הדין קבע כי לא קמה עילה להתערבות בהחלטה כי המערערים לא עמדו בנטל הרובץ עליהם להוכיח קשר זוגי כן ואמיתי, זאת חרף הזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו להם לאורך תקופה של למעלה מעשור להוכיח את הקשר ביניהם. נפסק כי רק במקצת השאלות נמצאה הלימה בין תשובותיהם של המערערים. כך, בעוד המערער טען שהוא עובד בשעות קבועות מידי יום, המערערת אמרה כי הוא עובד במשמרות משתנות. גם לגבי חופשות משפחתיות לא הייתה הלימה בתשובות. לגבי קצבאות, המערערת טענה שאף אחד אינו מקבל קצבה, והמערער טען שהוא מקבל קצבת נכות. גם לגבי הסכם ממון נמסרו תשובות סותרות, וכן לגבי הרצון להביא ילדים לעולם ולגבי השאלה מדוע הם אינם מבקרים את משפחתו של המערער, ומידת הקשר בין המערער לאמו. נפסק כי גם ראיונות קודמים מצביעים על פערים רבים בנושאים הקשורים לפרטי חייהם של המערערים. נפסק כי גם אם ניתן להסביר סתירה נקודתית מסוימת, המכלול מגלה תמונה שאינה עולה בקנה אחד עם תא משפחתי כן ואמיתי. בית הדין דחה גם את ההסבר אודות קשיי שפה של המערערת שאינה שולטת בשפה האנגלית, וההסבר כי המערער סובל מבעיות זיכרון.
בית הדין דחה את טענת המערערים כי היה על המשיב לערוך חקירות ובדיקות נוספות בטרם נחרץ גורל המערערים, וזאת בנימוק כי בפסיקה הוכרו הריאיונות הסימולטניים ככלי מרכזי ואפקטיבי ביותר לבחינת הקשר הזוגי. בהחלטה התייחס בית הדין גם לטענה כי המערערים רכשו בית בסרילנקה. נפסק כי לא היה בכך כדי לסייע למערערים, הן משום שלא הוצגו מסמכים, והן משום שגרסתם בקשר לרכישת הנכס השתנתה מספר פעמים.
הועתק מנבו
- נוכח כל האמור, בית הדין קבע כי אין מקום להתערב בקביעת המשיב כי התמונה הכוללת מצביעה על חשש שמדובר בקשר שמטרתו העיקרית קבלת מעמד עבור המערערת בישראל, וסיוע לבני משפחתה בארץ המוצא, שמתפרנסים ממנה.
- בערעור נטען כי המשיב גיבש דעה שלילית ונוקשה כלפי המערערת, וכל מידע המועבר אליו מסומן באופן מגמתי ושלילי שאינו מאפשר בחינה כנה ואמיתית של הקשר.
לגבי הריאיונות, נטען כי הם לא נערכו בשפת האם של המערערת (סינהלית), אלא באנגלית, מה שגרם לאי הבנה של חלק מהשאלות. נטען בערעור כי המערער סובל מליקויים ביכולת ההבנה, הניתוח ובעיות זיכרון קשות וחוסר ריכוז. בתמיכה לטענה זו הוצג מסמך הערכה קוגניטיבית (מיום 15.10.2025).