מוחמד המשיך וסיפר "אחרי 3 חודשים יוצא מהספר ... אני יותר ככה והם באים ככה ... מגיע אח של הזונה מהצד, דפוק (כך במקור - א.ח) אותי עם סכין, ובורח אליהם". כאשר שואל המדובב את מוחמד "מי?" משיב מוחמד "זה שמת". (ת/16א' עמ' 15 ש' 29 עמ' 16 ש' 4).
בדברים האמורים מציין מוחמד כאמור כי האדם שפגע בו היה זה שמת, ובמקום אחר בשיחה כאשר שואל אותו המדובב "הבן אדם הזה שאתה מסוכסך איתו מאיזה משפחה הוא?" משיב מוחמד נוקב בשם המנוח "אבו שולדום" (ת/16א' עמ' 7; ראה האמור במסמך 147 והסברו של מוחמד עצמו בעדותו במשפטו ת/162א' עמ' 680 ש' 14).
כעסו של מוחמד על מי שפגע בו ועל האפשרות שיפגע במי שפגע בו - בהמשך השיחה מדגיש מוחמד דברים שמעידים על כעסו הרב על מי שפגע בו, על העדר סולחה ביניהם, ועל האפשרות שיפגע במי שפגע בו. כך במהלך השיחה אומר מוחמד למדובב את הדברים הבאים:
עצור מס' 2 מוחמד איימן אל עיסאווי : "אין, לא מגיעים למצב לתת מכה עם סכים (כך במקור - א.ח) בפנים, אתה יודע מה זה סכין לפנים? רק למשטרה, רק למי שנחשף רק לסמוי"..........."אתה הקסת (ככל הנראה צריך לומר "הרסת" - א.ח) את החיים שלי יא זלאמה, מי אתה יא זלאמה, שתבוא לתת לי סכין לפנים. יהיה טוב, תודה")ת/16א' עמ' 16 ש' 29-32).
כאשר אומר לו המדובב "המכה הבוגדנית היא קשה?" משיב מוחמד "וואלה כן" (שם, עמ' 16 ש' 37 - עמ' 17 ש' 4).
בתשובה נוספת לשאלת המדובב האם "בזמן שאתה קיבלת את המכה הזאת לא היתה סולחה ביניכם " השיב מוחמד ישירות "לא" (שם עמ' 56 ש' 20-22).
מוחמד המשיך וסיפר למדובב כי "בן ארבע עשרה היה זה שדפק אותי בפנים" (שם עמ' 65 ש' 18,19) והמשיך ואמר "כן, במיוחד זה שבפנים שלי .... מי שרוצה לתת מכה עם סכין בפנים הוא צריך לדעת ..... היום ומחר ומחרתיים ויום שאחריו ויום שאחריו" (שם, עמ' 69 ש' -5).
מדבריו אלה של מוחמד ניתן ללמוד כי על פי תפיסתו, אדם הפוגע באחר בסכין בפניו, צריך לדעת שבכך לא מסתיים הדבר, ועלולות להיות למעשיו השלכות.
בשיחה ת/17א' מיום 7.7.19 - מ.ט 264/19-2) מוחמד מוסיף ואומר "כשהרגשתי את .. אני אומר להתראות לחיים . נשבע באלוהים מה נשאר בחיים, תיעלב? מה אלוהים ברא אותנו בשביל להיעלב? ומה שחשבתי מאז מצאתי את זה בסוף", וכשהמדובב שואל "כמה עבר על המכה הזו?" משיב מוחמד "3 שנים ב-17.12" וכשנשאל "קיבלת מכה מתי נעצרת?" השיב "נעצרתי ביום שלישי... כן מי שמת לפני שבועיים אם היית בחוץ ראית אותו, בטח שראית את הסרטון". (ת/17א' עמ' 22 ש' 32 - עמ' 23 ש' 6; ראה גם ת/47 עמ' 2 ).