מהדברים האמורים של מוחמד עולה כי הוא אכן נפגע קשות כאשר קיבל את המכה, אך הוא סבור כי אין מקום להעלבות, ולבסוף הוא מצא את מה שביקש (כנראה את הנקמה).
בהמשך השיחה (ת/17א') שואל המדובב את מוחמד "כמה סולחה כבר היתה? מלא, ככה" ותשובת מוחמד היתה "כן, פה לא, לא תופסת סולחה" (שם, עמ' 27 ש' 1-2). וגם דבריו אלה של מוחמד, שבמקרה הנדון ביניהם "סולחה" אינה "תופסת" הם דברים בעלי משמעות .
בהמשך השיחה מתאר מוחמד את סרטון הרצח מושא דיוננו, ואומר, בין היתר, "מי שחבט בו ... זה אחד מלא עליו" (ת/ש17א עמ 29 ש' 35-36; ראה גם ת/147).
לאחר פרק זמן נוסף נשאל מוחמד ע"י המדובב אם הוא חשב במשך שלוש שנים על מי שפגע בו, והשיב "שלוש שנים לילה ויום יום ולילה ...... אני נשבע בקוראן, ולקח לי את הנשמה שלי, חלאס.... אני בחרתי חלאס...וכיף לי". המדובב המשיך ושאל את מוחמד " המקרה, שמת אלוהים ירחם עליו התפטרת ממנו" משיב מוחמד מיידית "רוגע נפשי רוגע נפשי.....אתה יודע שהוא עשה לי סיוטים בחיים....מה יש לך שתעשה אותי מכוער? מי אתה יא זלמה. זיינתי את אמא שלך אני זיינתי את אמא שלך". (ת/20א עמ' 15 ש' 26 עמ' 16 ש' 30).
במקטע נוסף במהלך השיחה עם המדובב נאמר למוחמד על ידי המדובב שהדת אוסרת על רצח ותשובתו של מוחמד היא "אלא אם כן אתה צודק" והוא מוסיף ואומר "יעני....איך אני אגיד לך? הוא רצח אותי ואני עדיין בחיים" (ת/20א עמ' 18 ש' 26-32 וראה גם מסמך השלמות ת/147).
בדברים שלעיל מדבר מוחמד על המנוח, שהפך אותו למכוער בלא זכות, ובפועל רצח אותו ולקח את נשמתו, אך הוא "בחר", "זיין את אמא שלו", וכיום הוא מרגיש רוגע וכייף לו לאחר שאישר שנפטר מן המנוח.
כלל הדברים שפורטו לעיל של מוחמד יכולים להוות בבירור כהודאה למעשה בפני המדובב ברצח המנוח.
פרטים על שריפת הרכב, על החזרה ללוד מן השטחים, על כך שלא היה מסטול בזמן הרצח ועל הבריחה ליריחו מוחמד מספר למדובב גם פרטים נוספים על הרצח וביניהם פרטים על שריפת הרכב, על הבריחה לעיר יריחו, ועל כך שלא היה "מסטול" בזמן הרצח. כך כאשר שואל המדובב את מוחמד האם זרק את הרכב שנשרף ברחוב השיב מוחמד "לא, רחוק ....רחוק רחוק" (ת/20 עמ' 12 ש' 1-3).
מוחמד גם מאשר למדובב כי לאחר הרצח ברח עם אביו לעיר יריחו. (ת 20א עמ' 13 ש' 27-30). בהמשך הדברים אישר מוחמד את שמו של המנוח וסיפר כי הם למדו באותה כיתה בבית הספר (ת/22א עמ13 ש' 18). מוחמד גם נשאל על ידי המדובב אם היה מסטול בזמן הרצח ושלל זאת בהשיבו "שום דבר" (ת/22א עמ' 21 ש' 9).