פסקי דין

תיק פשעים חמורים (באר שבע) 20142-08-19 מדינת ישראל נ' אבראהים שהאין - חלק 57

23 אוקטובר 2025
הדפסה

זאת ועוד גרסתו של הנאשם 1 בבית המשפט היתה גרסה כבושה לאחר שפרט מן הפרטים שסיפר בבית המשפט אודות מהלך העניינים ביום הרצח, ואודות עסקת הסמים, לא צויין על ידו בעת חקירותיו במשטרה, ולעובדה זו יוקנה משקל נכבד בבואנו להעריך המשקל, שינתן לגרסתו שנמסרה לראשונה בבית המשפט, לאחר ששמע את כלל הראיות שהוצגו.

כך לדוגמא, הנאשם 1 הודה במענה שהצטרף לנסיעה עם מוחמד והנאשם 2 לשטחים מתוך שעמום כדי לעשות קניות בשטחים והם נפרדו.  בהמשך הודה הנאשם 1 בפועל בנסיעה אך שינה גרסתו בכל הנוגע למטרת הנסיעה.

הנאשם 1 גם טען במענה לכתב האישום שנמסר בבית המשפט, ביחס לסמים כי לא היה לו שום קשר לסמים (עמ' 41) ובעדותו שינה גרסתו וטען שידע על עסקת הסמים (פ' מיום 26.12.22 עמ' 279), הנאשם ציין כי לא ידע על איזו כמות סמים מדובר (עמ' 314) וגם לא ידע מי צריך היה למכור הסמים אך בכל מקרה זה לא היה הוא (עמ' 333).

בנוסף, לדבריו של הנאשם 1 במענה לכתב האישום שמסר לבית המשפט (עמ' 41) הוא לא היה חלק מיום הארוע, ובזמן הרצח היה בכלל בדרך ללוד, אך בהמשך עדותו מסר בתחילה כי הוא נסע מלוד לבאר שבע, ונאמר לו להמתין ליד לקיה (26.12.22 עמ' 280) ובהמשך העיד כי הגיע עם מוחמד בטויוטה מלוד לדור אלון לקיה, הוא הושאר באיזור לקיה ובהמשך הם נסעו כדי לפגוש את הנאשמים 2 ו-3 (עמ' 297-299).

בנסיבות האמורות ניתן לומר כי עיון בעדותו של הנאשם 1 בבית המשפט מעלה כי העדות היתה מבולבלת ומלאה סתירות פנימיות.  עדותו גם לא תאמה למענה שמסר בבית המשפט, והיא היתה גם גרסה כבושה, שלא ניתן בעניינה הסבר משכנע לכבישת העדות, וגם לא הוצגו ראיות אחרות שישכנעו באמיתות הגרסה הכבושה.  לאור כל זאת המשקל שיינתן לגרסה שמסר הנאשם 1 בפני בית המשפט יהיה משקל נמוך. 

הוכחת עבירת הקשר והרצח

לאחר שהוכחה מעורבות הנאשם 1 בהבאת רכב המזדה מן השטחים, והוכחו הותרת הטלפון האישי בלוד, ההגעה לתחנת "דור - אלון" בלקיה, והנסיעה משותפת בעת הרצח בכוונת ביצוע הרצח, ושריפת הרכב לאחר הרצח - הוכח גם שהנאשם 1 היה מעורב בקשירת הקשר לביצוע הרצח בביצוע הרצח ובהשמדת ראיה.

מסקנות באשר לנאשם 1

בכלל נסיבות העניין, כפי שפורטו בהרחבה לעיל, ולאור צבר הראיות העומדות כנגד הנאשם ועוצמתן הרבה, יש לקבוע (כנטען בכתב האישום) ברמה שהיא מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם 1 בצוותא עם מוחמד המית את המנוח, בדם קר, לאחר שהחליט להמיתו מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכל לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, לאחר שהכין עצמו לכך, והכין בצוותא חדא עם מוחמד כלי הרצח שבאמצעותו המית את המנוח.  הנאשם 1 במעשיו אלו בצוותא חדא עם מוחמד, גרם למות המנוח בכוונה תחילה, לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמיתו.

עמוד הקודם1...5657
58...95עמוד הבא