מדובר בטקסט ברור שעל פיו אישר מוחמד למדובב פעמיים שהנאשם 2 "יודע" על הרצח, ומבחינה לשונית לא אמורה להיות כל תהיה שאין מדובר באמירה חד משמעית שמשמעותה ידיעה מזמן ביצוע הרצח.
ספק אם שאלות שהופנו למדובב יכלו להסביר הסבר אחר מן ההסבר שלעיל, אך כך או כך המדובב הסביר את שאנו יודעים, שמוחמד אמר לו שהנאשם 2 "יודע" על הרצח, ובכך נותרה שאלת פרשנות המשפט על כנה.
כאשר נשאל החוקר סבן בעדותו בבית המשפט מדוע לא ביקש מהמדובב להיכנס בשנית למוחמד, ולשאול אותו האם מוניר "ידע" על הרצח לפני או אחרי ביצועו, תשובתו היתה "הלוואי והיתה לי אפשרות" (פ' 29.10.20 עמ'83 ש' 6-15) וכוונתו היתה לומר מן הסתם כי, על פי הפרשנות הסבירה משמעות דבריו של מוחמד היא כי המשיב יודע על הרצח בזמן החקירה, והלוואי והיתה בידיו האפשרות לברר העניין אך הדבר לא התאפשר.
מכלל האמור ניתן לומר שעל פי "פשט" דבריו של מוחמד למדובב, הנאשם 2 "יודע" בעת החקירה על הרצח, ואין כל אמירה לגבי ידיעתו על הרצח בזמן ביצועו.
לדברי ב"כ המאשימה, עיון בעמודים 4,5 לתמליל ת/20א מפריך את טענת הנאשם 2 כאילו ידע על מעשה הרצח רק מאתר תקשורת לאחר הרצח, שכן הדברים מובנים וברורים, לפיהם הנאשם 2 היה חלק בלתי נפרד מתכנון וביצוע בצוותא עם השותף מוחמד, ולפיכך נמשיך ונבחן הדברים שנאמרו בהמשך ע"י מוחמד.
"איך הוא יודע שאני מגיע לשם" - בהמשך הדברים שלעיל התנהל בין מוחמד למדובב דו שיח באשר לנאשם 2, כדלקמן:
"עצור מס' 1, המכונה "בלאל ריאן": .........העדות שהוא ימסור ... אפילו אם זה שבא לקחת אותך מכיר אותך, אתה רצחת (מילה לא ברורה) הוא העיד עליך? האם הוא ראה? הוא לא ראה.
עצור מס' 2, מוחמד עסיוי: אבל הוא יודע על הרכב.
עצור מס' 1, המכונה "בלאל ריאן": ברכב?
עצור מס' 2, מוחמד עסיוי: כן, איך הוא יודע שאני מגיע לשם בדיוק, מאיפה באת? מאיפה עברת?" (ת/20א עמ' 5 ש' 21-27).
מדובר בשיח שנשמע לכאורה כשיח סתום, ואולם בקריאה שניה ניתן להבין במידה לא מבוטלת של סבירות שמדובר בשיח בו המדובב הציג לנאשם בתחילת המקטע לכאורה הנחה, שאפילו אם זה שבא לקחת אותו (הנאשם 2 את מוחמד) מכיר אותו, ויודע שהוא רצח, נשאלת השאלה האם הוא דיבר עליו, האם הוא בכלל ראה, ובהמשך ממשיך המדובב ומניח שהנאשם 2 לא ראה את הרצח באמרו "הוא לא ראה".
תשובתו של מוחמד היתה ישירה: "אבל הוא יודע על הרכב... איך הוא ידע שאני מגיע לשם בדיוק, מאיפה באת, מאיפה עברת". כמובן שאפשר לפרש את דבריו של מוחמד כשאלה "רטורית" במובן של, איך הוא ידע שאני מגיע לשם? כמובן מתוך כך שתאמנו דברים.