עצור מס' 1, בלאל ריאן - אה-הא
עצור מס' 2, מוחמד עסיוי - משפט לא ברור (לוחש) שיקח את המקום של השני, אתה מבין." (ת/20א' עמ' 3 ש' 38).
בדברים האמורים משוחח מוחמד על הנאשם 2, שהוא אחיו של עבריין "גבר" שמת עליו, ובהמשך אומר מוחמד משפט לא ברור, שלאחריו הוא מציין "שיקח את המקום של השני".
מתוך הדברים האמורים ניתן להבין ברמת וודאות שאמנם אינה גבוהה, שמוחמד מציין שכוונתו היא שהנאשם 2 יקח את המקום של אחיו בעסקי הסמים המשותפים לו ולאח המנוח כפי שטען הנאשם 2 עובדה שרלוונטית להוכחת "גרסת סמים" שנטענה על ידו.
העדפת הגרסה בפני המדובב על פני הגרסה בפני בית המשפט
בסיכומיהם טענו ב"כ הנאשמים 2,3 כי יש לתת משקל עודף לעדות שנמסרה על ידי מוחמד בבית המשפט על פני גרסתו המוגשת בפני בית המשפט באמצעות סעיף 10 א לפקודת הראיות.
מעבר לכך, ב"כ הנאשמים 2,3 ציינו בעצמם כי עדותו של מוחמד בבית המשפט גם אם לוותה בפגמים, נמסרה על ידו כאשר הוסר מעל ראשו החשש מפני הרשעתו במשפטו שלו, והיא גרסתו האמתית, ואין מחלוקת על כך שכאשר העיד מוחמד בעניינו היה זה לאחר שסיים להעיד בעניינו, והיה בידו לכאורה ה"מפתח" שיכל היה לשפוך אור על האירועים המדוברים ומשכך נראה כי לשיטת ההגנה בסופו של יום מסר מוחמד בבית המשפט את גרסתו האמתית.
מעבר לכך, ההגנה לא טענה לפרט כלשהו שמנע מבעד ב"כ הנאשמים לשאול את מוחמד את כל השאלות שהיתה אמורה התביעה לשאול שהרי כל החומר היה פרוש בפני הסנגורים בעת עדותו השנייה ואז יכלו לשאול אותו כל שאלה שחפצו בה.
ב"כ הנאשמים 2,3 הוסיף וטען כי מוחמד הסביר היטב מדוע מסר גרסאות שונות ומדוע לא דיבר בחקירתו וכעת החליט לדבר ובדבריו הפנה לדברי מוחמד בפרוטוקול:
"ש: אוקי. עכשיו, שאלו אותך במשטרה, שאל אותך התובע, למה לא סיפרת על הסיפור הזה של הסמים בחקירות במשטרה, אז אמרת, פחדתי, אצלנו, אתה יודע, חיכיתי שהם יגידו את זה. למה התכוונת? בוא תסביר.
ת: קודם כל, לא רציתי לסבך את האנשים על סמים וזה.
ש: על סמים.
ת: אבל מתי שהבטיחו לי בית המשפט שזה לא,
ש: את מי לא רצית לסבך?
ת: את עצמי, את סעיד, את זה, את זה ואת זה, בקשר לסמים.
ש: גם את מוניר?
ת: גם את מוניר. אבל מתי