ש: כשנתנו לך חיסיון, אז החלטת לדבר.
ת: כן".
כפי שצוין לעיל, אין לתת כל משקל לטענה שהמדינה פגמה במשקל שיש לתת לדברים שמסר מוחמד למדובב בשל כך שלא הכינה את מוחמד לעדות כפי דברי ההגנה.
יחד עם זאת, יודגש גם כי קיים פער בין פעולות הנאשמים 2,3 שלגביהם קיימת טענה שעסקת "הסמים" היתה רלוונטית, לבין פעולות מוחמד (והנאשם 1), שלגביו עניין הסמים לא היה רלוונטי, שהרי כפי שהוכח כנגד מוחמד, יש ראיות רבות לכך שרצח את המנוח.
במצב זה קיימת אפשרות ולו תיאורטית שהסיפור על הסמים שיש להביאם מהיישוב חורה שימש את מוחמד כסיפור סרק בדוי, להנעת הנאשמים 2,3 להחזירו מזירת הרצח ולסייע בידו להביא רכב מהשטחים, ויתכן שמוחמד חשש בשלבים הראשונים של חקירתו להציג סיפור הסמים, לערב עצמו בסיפור, ולספר גם על אותו סעיד ש"הפיל" את התכנית ברגע האחרון, בשל כך שסיפור זה היה מחייבו לספר עובדות שונות (לדוגמא שהגיע לישוב חורה), שהיו קושרות אותו לסיפור הרצח.
יש להדגיש שוב כי כפי שמוכח בתיקנו כנגד מוחמד (והנאשם 1) עומדות ראיות רבות שרצח את המנוח וזאת מעבר לספק סביר, וזו נקודת הבסיס בתיק, ועל כן כל סיפור שמערב את מוחמד כמי שהתכוון לבצע עסקת סמים יפסל מידית. יחד עם זאת, יתכן שלטענות מוחמד בעניין סיפור עסקת הסמים, יינתן משקל מסוים ככל שהוא אינו נוגע אליו אלא לנאשמים 2,3 וככל שהדברים יגובו בראיות נוספות אך בכל מקרה טענות הנאשמים 2,3 וטענות הנאשם 1 לסיבות שמנעו מבעדם לספר מלכתחילה על סיפור הסמים יבחנו בנפרד ובמנותק מעדות מוחמד בעניין.
קשירת קשר לעבירת רצח בנוגע לנאשמים 2,3
טענה נוספת שנטענה בידי ב"כ הנאשמים 2,3 נוגעת לכך שהתביעה לא הציגה לבית המשפט ראיה אחת המבססת קשירת קשר לביצוע הרצח, כאשר לדבריהם אין מחלוקת שהנאשמים 2,3 קשרו קשר עם מוחמד אך הקשר היה לצורך ביצוע עבירת סמים.
לעניין זה הוצגו בידי ההגנה, דבריו של מוחמד בעדותו, שמציין כי הנאשם 2 הוא דודו הוא מבוגר ואינו ילד והוא לא היה נותן לו לעשות דבר כזה (פ' 14.2.22 עמ' 240). כאמור, דבריו של מוחמד ככלל, אינם נשמעים מהימנים בעדותו אך כאן ככל שהדברים מיוחסים לנאשם 2 (ולא לנאשם 1- ראה הפרק העוסק בכלל ה"פלגינן דיבורא") מציג מוחמד רעיון שאינו בלתי סביר ולפיו הנאשם 2 הוא דודו, הוא מבוגר ממנו ואינו ילד ועל כן סביר יותר שלא היה מתפתה להיענות להצעתו של מוחמד לחבור אליו על מנת לרצוח את המנוח.